התסכול, הלחץ, הציפייה, האכזבה, כמו גם הקושי הפיזי, הם מנת חלקן של נשים המצויות בתהליכי הפריה חוץ גופית. מחקר חדש מאבחן את סוגי המטופלות ובוחן סוגיות לא פשוטות
קשה לדמיין מסע כואב ופולשני הנצרב בגוף ובנפש, יותר מהמסע אל האימהות כאשר זו אינה מגיעה באופן טבעי.
טיפולי הפריה חוץ גופית (הפריית ביצית האישה על ידי תאי זרע מחוץ לגוף האישה והחזרת הביצית המופרית לרחם, או הקפאתה והחזרתה העתידית לרחם, א"פ,( מעלים לדיון את השאלה האם הטכנולוגיה המתקדמת פועלת לטובת האישה או אולי דווקא מאפשרת סחר בביציות ושליטה בילודה.
כיצד מתמודדות נשים עם הטיפול החודרני ועם הכישלונות והאכזבות שבצדו? ד"ר הילה העליון מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן מגלה במחקר חדש, כי חשוב להבחין בין סוגי ההתנסויות של נשים במהלך טיפולי הפריה חוץ גופית וכי כל אישה ואישה זקוקה למערך תמיכה נפשי משלה.
בין פמיניזם רדיקלי הקורא לנשים שלא להקריב את גופן על מזבח הילודה ובין הגישה המסורתית המעודדת ילודה בכל מחיר, מציגה ד"ר העליון פמיניזם ליברלי, לפיו מותר לנסות, אבל מותר גם להשמיע קול.
אדמה 