איך מתמודדים הגברים עם המהפכה הפמיניסטית? האם הם יותר שוביניסטים בעקבותיה? מתי אפשר יהיה להכריז על הולדתו של זן חדש של זכר המודע לעצמו? הנה דוח ביניים על מין לא בטוח
הטענה המרכזית של גברים נגד הפמיניזם היא שהנשים נכשלו ביצירת דיאלוג ובמקום זאת הרחיקו אותם להסתגר במערה. מנגד טוענות הנשים כי הגברים לא הצליחו להפנים את האתגר שהפמיניסטיות זרקו אל פתחם ליצירת חברה שווה וצודקת. עכשיו, כשכל צד נמצא בפינה שלו, קצת קשה לדמיין היווצרות של דיאלוג ולהבין באמת את המתחולל במוחם של גברים לאור השינוי החברתי. יצאנו לבדוק מה באמת עבר על הגברים בחברה הישראלית מאז עליית הפמיניזם. האם אכן הרחקנו אותם אל המערה או שהצלחנו לייצר את הגבר החדש, שלא חושש למעמדו גם אם הוא זה שנשאר בבית לטפל בילדים?
אדמה 
גיל, התשובות שלך אינן מתייחסות למה שאתה כותב, אולי כדאי שתעבור על כל מה שכתבת ותגובותי על מנת שתתחבר קצת יותר לטיעונים שלי.
נראה לי שאתה עונה אוטומט – ולא אני!
אתה אולי רגיל לענות בצורה זו למבקרים – ואולי זה מצביע לבעיה הטיעונים שלך?
הני
אהבתיאהבתי
השיח הזה בכלל לא מתסכל אותי אלא רק מעייף אותי כי כבר הייתי ברבים דומים לו בעבר שלא הובילו לשום מקום.
קצת מגוחך בעיניי להאשים אותי בהדרה, כשכל מה שהצבעתי עליו זה על עיוות של הדברים שלי או מה שהפסיכולוגיה האבולוציונית אומרת כשאתה ממשיך לפרש את דבריי בצורה לא נכונה. אתה בעצמך הודית שאתה לא בקיא בספרות האבולוציונית, אז איך אפשר לצאת מגוחכות ש"הכפפת נושא הרצונות שלנו למוטיבים ביולוגים אבולוציונים הוא דטרמיניזם – חד וחלק.". אני בהחלט יכול לומר שהמשפט הזה שגוי ומסולף גם בלי להדיר אף אחד.
אהבתיאהבתי
באותה מידה, אתה לא יכול להגיב לפני שקראת את כל הספרות הפמיניסטית, והספרות של מדע המדינה(?!?!?)
זהו טיעון חסר יסוד, אינני מגיב בצורה אוטומטית אולי אתה עושה כך ומשליך עלי, אני מצטט אותך, שים לב, ולא מישהו אחר.
באשר להלבשה, זה הכל בעיני המתבונן, אתה ראשי לא להסכים איתי אבל אינך זכאי לחלוטין להדיר את טענותי בצורה שבה עשית.
וכמובן, שאתה זכאי לא להמשיך את השיח הזה איתי אם הוא מתסכל אותך….
בברכה
הני
אהבתיאהבתי
זה עיוות של הדברים שלי. אני מציע לך באמת לקרוא את ההגדרה של דטרמיניזם ביולוגי כדי להבין שמה שאתה אומר פשוט לא נכון. לצערי אתה מגיב בצורה אוטומטית בלי לקרוא אפילו את הטענות של מי שמגיע מהתחום, אלא נוח לך להלביש עליו דברים שהוא לא אומר. בצורה כזו אי אפשר לנהל דו שיח.
אהבתיאהבתי
גיל, כל השיח שלך הוא דטרמיניסטי, ראה הגדרה לדטרמיניזם! הכפפת נושא הרצונות שלנו למוטיבים ביולוגים אבולוציונים הוא דטרמיניזם – חד וחלק.
לגבי טענתך על אפליה מתקנת – דירקטורים אינם פוליטיקאים עם כל הרצון שבכך – זהו במקרה תחום ההתמחות שלי ואם אתה לא מאמין אנא בדוק שוב את אמירתי על ארצות סקנדינביה – אלא אם אתה גם לא מסכים איתי על הגדרת הפוליטיקה.
אך משום שכבר השתמשת בנוא הדירקטוריונים ידוע בספרות מזה עשור וחצי כי אפליה מתקנת יותר מלעזור חוסמת ומתחמת את גבולות הייצוג.
לסיום אתה לא צריך לאמר דטרמיניזם על מנת לייצג אותו ועל פי מה שקראתי בתגובות אלו (וגם מהתחום, כפי שציינתי קראתי מעט אני מציין שוב אחר מייצגים שלו) יש בגישה מוטיבים דטרמיניסטיים. אתה יכול למסגר זאת בתרבות או אבולוציה אך נקיטת עמדה של שונות כתוצאה מהבדלים מולדים – שמתרגמים לשוני בשוק העבודה הינה דטרמיניסטית.
ולסיום נקודה למחשבה – למה לא שונים אך שווים?
הני
אהבתיאהבתי
זו הסיבה שהם מדברים על ממוצעים ועל מגמות כלליות ולא על אדם זה או אחר. בלתי אפשרי לנבא התנהגות או לבדוק השפעות ספציפיות על אדם אחד, אבל אפשר לראות השפעות כלליות שנובעות מהבדלים ביולוגיים או חברתיים.
את מניחה שכל או רוב הנשים זקוקות לשיחרור מסוים וזו הנחה שאני לא מסכים איתה. אין ספק שיש נשים במצוקה וצריך לעזור להן, אבל אני לא חושב שאפשר לומר שכל הנשים עברו שטיפת מוח כל חייהן כי זה מניח שהנשים נמצאו כל חייהן בעמדת נחיתות כלשהיא. אם שואלים נשים וגברים למידת האושר האישי שלהם למשל, לא מגלים הבדלים משמעותיים ביניהם (אם כבר, נשים מאושרות יותר מגברים בממוצע). אבל אין ספק שאם מישהו מרגיש מצוקה הוא צריך לשנות משהו בחייו, השאלה אם השינויים הללו הם באמת עמוקים או יותר קוסמטיים, וכמה נשארים לאורך זמן.
אהבתיאהבתי
אם ההסברים הביולוגיים מניחים שהגנים שלך יותר תחרותיים ושאפתניים משלי, זה לא מדע, זה שיפוט. אני מסכימה שאין להכליל שכל הנשים או כל הגברים הם כאלה או אחרים, ברור שישנה סקאלה שכולם נעים עליה, השאלה אם ההסברים הביולוגים מניחים שאפשר לנוע על הסקאלה הזו?
בקשר לשאלתך על המאמנות להעצמה נשית, נכון, בהחלט מדובר בשטיפת מוח לצאת מן הדפוסים הישנים אל עבר חדשים על מנת לרכוש תודעה חדשה, זו בדרך כלל הדרך של האדם החופשי כדי להשתחרר מאמונות קודמות שכבלו אותו לסיטואציה שהייתה רעה לו (במובן הזה, גם טיפול פסיכולוגי או כל סדנה להתפתחות הנפשית היא שטיפת מוח)
השאלה היא האם שטיפת המוח הזו שיפרה את חייהן, עשתה להם טוב יותר ממה שהיה קודם, כי מלכתחילה הגיעו לטיפול או הסדנה או מה שלא יהיה, כי לא היה להם טוב במציאות הקיימת.
נשים שהרגישו כי הבעלים שלהן מצרים את צעדיהן וכאשר הן החליטו לפרוש כנפיים, הן נתקלו בבעל שאינו מוכן לשינוי הזה והתגרשו. נשים אחרות העמידו את הבעל מול הנשיות החדשה שלהן, זו שדורשת יחס שווה בבית וזכו לשיתוף פעולה מצד הבעל. בשני המקרים, שיפור הזוגיות או גירושין, שטיפת המוח פעלה לשחרור האישה ממצב כלוא פיזית ובעיקר נפשית. במקרים של הגירושין, הגבר פשוט לא ראה בת אדם שלם מולו, אלא את המטפלת ועוזרת הבית ושפחת המין שאתה התחתן. חפץ ביד האדון. הוא לא היה מוכן לקבל את השינוי העוצמתי הזה. והיא מעולם לא בחרה אחרת כי לא הייתה לה האפשרות לדעת שיש בכלל משהו אחר, פמיניזם זה לבחור בין אפשרויות. אם אין לך כר אפשרויות, אין לך בחירה.
אהבתיאהבתי
ואולי לא הסברתי טוב. ראשית, אני מסכים איתך שפמיניזם זה מה שהיא רוצה לעשות חפה מנורמות. אני בכוונה לא אומר נורמות גבריות כי משתמע מזה כאילו אני נותן יד לנורמות קלוקלות בעוד שאני, והרבה גברים אחרים כן מעוניינים בשיוויון.
כשמדברים על הבדלים בין גברים ונשים, לא מדברים על אישה ספציפית או גבר ספציפי. יש מגוון גדול מאוד של התנהגויות ורצונות של כל אחד מהם. כשאני אומר למשל, שגברים יותר תחרותיים בממוצע, אין הכוונה שאין נשים שתחרותיות בדיוק כמו גברים ואולי אפילו יותר.
השאלה שלי היא עקרונית: איך את וכל אחד אחר יכולים לקבוע בצורה שרירותית שכל או רוב מה שמשפיע על ההתנהגות והרצונות של שני המינים נובע מחיברות ולא נובע מהבדלים אמיתיים מולדים? עצם העובדה שלא מוכנים לקחת בחשבון הבדלים ביולוגיים כהסבר אפשרי וחלקי שומטת את הקרקע מעל ההסברים הללו. היום הדיבורים על לוח חלק כבר לא במקום ומזמן הוכחו כלא נכונים. לומר מהשפה ולחוץ שכן מקבלים עקרונית הבדלים כאלו, אבל בכלל לא להתייחס אליהם כשמסבירים תופעה מסוימת זה ניתוח חסר בעיניי.
למשל, איך את יודעת מאמנות גורמות לנשים "להשתחרר" מדפוסים מסוימים, ולא שוטפות להן את המוח בדפוסים חדשים?
אהבתיאהבתי
ראשית אני שמחה לראות שגברים מנהלים דיון על מקומו של הפמיניזם.
שנית, אם תשאלו נשים מהו פמיניזם תקבלו תשובות כמספר הנשים, וזה לא בגלל שנשים לא יודעות מה הן רוצות אלא דווקא להפך, הן יודעות בדיוק מה הן רוצות. יש להן תמונה ברורה, ספציפית ואינדוודואלית למה הן רוצות.
פמיניזם בעיניי, ואני חוזרת להגדרה ההתחלתית גיל, הוא מתן הזדמנות שווה לאישה לעשות לפי רצונה החופשי, חופשי מנורמות חברתיות גבריות.
אם הבנתי נכון את התיאוריה האבולוציונית (ואני מודה שאני לא בקיאה בה)
רצונן הטבעי של נשים הוא לשבת בבית, לגדל ילדים ולרקום בפלך, כפי שהיה בימי האדם הקדמון. כל קשר לשאפתנות, תחרותיות ומצוינות לא נמצא באבולוציה שלהם.
לפיכך, גם גברים באבולוציה שלהם הם גורילות שמחפשות אחר ריבוי בנות זוג, כפי שטוענים חלק מהגברים בכתבה, אז בוא נחזור אחורה אל הג'ונגל וזהו.
נכון, הטבע הנשי שונה מזה הגברי וטוב שכך. אבל זה בוודאי לא מניח שלגבר יש זכות למרחב פעולה יצירתי, תעסוקתי, פוליטי יותר מזה של האישה.
נשים לא בוחרות בפוליטיקה כי זה לא בטבע שלהן? נשים הצליחו להפנים יפה במשך השנים מה שייך לטבע שלהם ומה לא כי מישהו קבע את זה בחברה. הן כבר לא מאמינות שהן מסוגלות למשהו אחר. אני יכולה להפגיש אותך עם עשרות מאמנות העצמה נשית למיניהן שמצליחות לשחרר נשים מהדפוסים הדכאניים האלה, נשים שמגלות את עצמן באמצע החיים כיצד היו שבויות בנורמות חברתיות פטריארכליות. נשים ששונאות גברים, כי איך אפשר לאהוב את הסוהר שלך? ודרך אגב, זה קיים לא רק בעשירון התחתון ובמעמד הביניים, אלא גם בעשירון העליון, נשים שנמצאות בכלוב זהב בו הכסף קונה את חירותן, חיות באשלייה שהן עצמאיות בגלל שלכרטיס האשראי שלהן אין גבול. אבולוציוני זה רחם ומחזור חודשי. זה שגברים מרגישים שזה חלק מהאבולוציה שלהם להיות המפרנס הראשי בבית, זו עוד שגיאה חברתית.
אהבתיאהבתי
קבוע בחוק שחייב להיות מספר שווה של דירקטוריות בהנהלה, ויש חוקים שמבטיחים שנשים ייוצגו במספר שווה במקומות העבודה. יש כאן אפלייה מתקנה ברורה ביותר.
בנקודה ב, אני חולק עליך לחלוטין. הדיעה שאתה מייצג שגויה מאוד בעיניי וסותרת את הידע שיש לנו היום. לצערי, אתה משתמש בכל מיני קלישאות שהם קריקטורה למה שהתחום באמת עוסק בו ואומר. כל הטענות על דטרמיניזם הם פשוט המצאה שמעולם לא נאמרו על ידי פסיכולוגים אבולוציוניים. אם תרצה, אתה מוזמן לקבל ייצוג קצת יותר אמיתי של התחום בבלוג שלי פה ברשימות (ולא מה שאנשים שמתנגדים לתחום אומרים עליו). המונח סוציוביולוגיה אגב, כבר 20 שנה לא בשימוש וחבל שממשיכים להשתמש בו בבחינת ניגוח של סוס מת.
אהבתיאהבתי
גיל,
א. לא נכון, השיוויון בסקנדינביה אינו תוצר של אפליה מתקנת. אלא של יצירת שוק עבודה משני וחוסר חשיבות הפוליטיקה כמערך כוח.
ב. אני לא מאמין בטבע אנושי מולד אלא רק ידע נרכש. אתה בתור גבר לא נולד עם יכולות או תובנות שונות מכל אישה אלא גדל ולמד לתוכן. טיעונים אחרים הם דטרמיניסטיים.
ג. אכן פסיכולוגים אבולוציוניים הם חלק ממדעי החברה – חלק לא מרכזי בלשון המעטה אני חייב להוסיף – הניסיון להבין תיאורטית הבדלים ע"י גישה אבולוציונית דטרמיניסטית הוא המפלה.
לסיום אני לא רואה שום דרך גישור בין התפיסות שלנו – אז נסכים לא להסכים למרות שלמדתי היום דברים שקראתי היום על הנושא מתוך הפרספקטיבה האבולוציונית (יש כאלו שקוראים לעצמם סוציו-ביולוגים והם נחלו מפלה מוחצת במדעי החברה דרך אגב)
בברכת ערב נעים
הני
אהבתיאהבתי
בסקנדינביה השיוויון בפוליטיקה מושג בצורה מלאכותית על ידי אפלייה מתקנת, והוא לא תוצר של רצונות טבעיים של גברים ונשים. אני לא נכנס לשאלה אם טוב או רע לעשות את זה, אבל זו לא דוגמא טובה.
אני אישית חושב שהצהרות שמתעלמות במפגיע מהטבע האנושי הן אלו שמובילות לאי שיוויון, כי הן גורמות לעיוות הרצונות האמיתיים בשם השיוויון הקדוש.
אני מכיר חלק מהמחקרים בנושא ונראה לי קצת מגוחך לטעון שאין להם קשר לאבולוציה, אם האבולוציה אפילו לא נלקחה בחשבון כהסבר אפשרי. לנשים וגברים אין רק כישורים אלא גם רצונות שונים, והרצונות הללו יכולים להכתיב את הצורה שבה נשים מחפשות עבודה.
במשפט האחרון אתה ממצה את כל הבעייתיות בהסבר שלך: הנטייה לראות בהסבר אבולוציוני כמפלה, למרות שהוא מדבר על שוני (אגב, פסיכולוגים אבולוציוניים הם גם חלק ממדעי החברה). דווקא בניסיון לא לקבל מבחינה תיאורטית, הסברים שאינם מבוססים על הבדלים תרבותיים מקומם ובהכרח לא יוביל להבנה מלאה של הבעייה.
אהבתיאהבתי
גיל,
ההצהרה לגבי פמיניזם שלי או שלך היא סמי פוסט-מודרנית. וממצאים מראים שיש בעיה לרוב הגברים ואף לחלק מן הנשים עם הגדרה שוויונית.
מעבר לכך הנסיון לתייג נשים כפחות מונעות מסטטוס מאשר גברים היא בבסיסה לא שויונית.
לדוגמא – נושא הפוליטיקה הינו לוקלי. בסקנדינביה, למשל, יש הרבה יותר נשים פוליטיקאיות מגברים, וזה בעיקר קשור לסטטוס המקצוע ולא להשקעה או דוידנטים.
הממצאים מראים כי במקצועות שיש יותר נשים מסלול הסטטוס והקידום הוא שונה, בספרות המקצועית זה נקרא שוק עבודה משני.
ולכל זה אין שום קשר לאבולוציה אלא לדיכוי ואפליה טהורה.
המסגרת שאתה נותן לדיון הינה אבולוציונית – אך בעיני איש מדעי החברה זו אפליה.
הני
אהבתיאהבתי
האם את יכולה לתת לי הגדרה ברורה למה זה בעינייך פמיניזם? כי נראה לי שהפמיניזם שאת מדברת עליו הוא לא בהכרח הפמיניזם שלי. אני רואה בפמיניזם תפיסת עולם שבה גברים ונשים זוכים להזדמנות שווה לעשות כל מה שהם רוצים. לא נראה לי שלרוב הגברים יש בעייה עם ההגדרה הזו או למצוא בנות זוג כאלו, בין אם הן מגדירות עצמן כפמיניסטיות או לא.
יש הבדלים גדולים מאוד בשוק העבודה שנובעים מכישורים והעדפות שונים של גברים ונשים. בתור אבולוציוניסט אני לא יכול להימנע מההבדלים הללו. למשל, גברים יותר תחרותיים מנשים וגברים שואפים לסטטוס גבוה יותר מנשים. זה מניע אותם בדרכים שונות, למשל, הם יהיו מוכנים לסבול הרבה יותר, לעסוק בעבודות קשות יותר ולאורך זמן יותר מנשים. אם ניקח את הדוגמא של הפוליטיקה, יהיו הרבה יותר גברים שירצו מראש להיכנס לקלחת הזו שדורשת השקעה עצומה עם מעט מאוד דיבידנים בטווח הקצר. קל להסתכל על התוצאה הסופית, אבל אם תסתכלי על כמה גברים וכמה נשים מתחילים בכלל מסלול פוליטי תראי שיש הרבה יותר גברים. לכן, יש הרבה יותר גברים שמבחינה אבסולוטית נכשלים בכניסה לפוליטיקה מנשים.
כל הדברים הללו כאמור עובדים בממוצע, ובכל מקצוע יש גם גברים וגם נשים שירצו אותו, רק שהשיעורים יהיו שונים במקרים רבים. למה את חושבת למשל, יש הרבה יותר נשים בתחומים כמו פסיכולוגיה? זה הרי לא מקצוע שאינו יוקרתי לגברים. אלא שגברים פחות אוהבים את העיסוק בו בממוצע.
אהבתיאהבתי
ונניח שאפילו נזכה בסכום כסף. ומה אז? אף מעסיק לא יסכים להעסיק אותנו אחרי תביעה כזו ורוב המנהלים והמעסיקים הם גברים.
בדיוק כפי שרוב הגברים לא מוכנים לצאת עם בחורה שהיא פמיניסטית, מהחשש שהיא תשלוט עליהם כי ככה נתפסות הפמיניסטיות בארץ. ולחשוב שאלה שרודות בגברים הן בכלל לא הפמיניסטיות אלא הברבי הממוצעת. פמיניסטיות נותנות מרחב נשימה לגבר שלהן, כי הן דורשות את זה לעצמן.
בקיצור, אני מסכימה עם התגובה האחרונה והלוואי שגברים נוספים יחשבו כמוך. נתחיל עם שינוי התודעה המחשבתית, אחר כך נדרוש אותו בכנסת. רק דבר אחד אני לא מסכימה: חוסר השוויון בכנסת זועק אפליה. ואם לדעתך יש סיבות טובות מדוע נשים לא מעוניינות בעבודה בכנסת, אשמח לשמוע אותן. .
אהבתיאהבתי
הי גיל ואדמית,
בתור אחד הנשואים של הכתבה, המוגדר בתור פמיניסט וחי עם בת זוג קרייריסטית, אני מבין את מה שאתה, גיל כותב אך לא מסכים לתרגום למציאות.
אנו יודעים כי ישנה אפליה נרחבת נגד נשים, אימהות שחיות בזוגיות וגרוע יותר נגד אימהות חד הוריות. אכן החוק משמש מגן, דה יורה (!) דה פקטו אין לנשים אלו שום הגנה וכל המציאות המשפטית הינה פיקציה.
מחקרים מעלים כי רוב הנשים השלימו עם מצב זה, והן ממצבות את עצמן בשוק העבודה במקום בו נושאים אלו לא מהווים בעיה (מכך נוצרים שיווקי העבודה המשניים של נשים).
החוק בד"כ מגן על החזקים ועומד לשרותם כמו גם עורכי הדין היקרים – משום כך בסרטים רואים את הנצחונות המעטים בנושא (ראה מקרה הסרט NORTH COUNTRY).
לצערנו זו המציאות היומיומית עימה אנו מתמודדים, ועדיין לא דיברתי על הפערים בהכנסות שישים ושבע אגורות לשקל מרויחה אישה זהה בכל הפרמטרים לגבר – כשאר ההבדל היחיד הוא מגדר. אני אשמח לשמוע הסבר להבדל זה – רק אנא זכור שכל העולם המחקרי מתייחס לפער זה בתור אפליה מגדרית.
לילה טוב
הני
אהבתיאהבתי
כי הוא מסמל בעיניי את קו המחשבה שצריך להיות שוויון מספרי מוחלט בין גברים ונשים על מנת שיהיה שיוויון. יש סיבות טובות לחשוב למה נשים, מעוניינות בעבודות מסוימות ולא אחרות (ולהיפך).
בני זוג צריכים למצוא סידור לילד, ואני לא מקבל את התפיסה שרק נשים צריכים לדאוג לסידור כזה. שני בני הזוג (במידה ויש כאלו) צריכים להחליט איך לנהל את הקריירה שלהם ביחד, מה לעשות עם הילד, איך לנהל את משק הבית וכו'. אם אישה מסוימת מעוניינת לעבוד פחות ויותר לטפל בילד זו זכותה, אבל אי אפשר לומר שזה נכפה עליה תמיד. כל סידור שבני הזוג מוצאים לגיטימי בעיניי. אני בהחלט מסכים שאסור למעביד להפלות נשים בקבלה לעבודה על הבסיס הזה, אבל בשביל זה יש חוק ונשים יכולות לתבוע מעביד שמפלה אותן.
אהבתיאהבתי
אישה שרוצה לעשות קריירה צריכה למצוא סידור לילד. המעסיק יעדיף על פניה גבר, אלא אם כן מדובר במשרה שרק נשים פונות אליה משום שיוקרתה נמוכה עבור הגברים, אז המעסיק יעדיף גבר כי הוא לא צריך לחזור בארבע הביתה ולטפל בילד. אישה שרוצה בכל זאת להתקבל לעבודה על אף הילדים, צריכה למצוא צהרון עד ארבע ומטפלת לאחר ארבע. זה הרבה כסף, וברוב המקרים האישה תעדיף לחזור בארבע הביתה ולא לשלם לעוד מטפלת בנוסף לצהרון.
כלומר, רק נשים מהמעמד הגבוה מאוד שמרוויחות הון בעבודתן יכולות להרשות זאת לעצמן. גבר לעומת זאת, יכול לבחור בכל עבודה בלי להתחשב בשעות. זה לגיטימי שהוא יחזור בשבע- שמונה הביתה. המטפלת כבר שם- אשתו.
אם הממשלה תכיר בהוצאות מטפלת, נשים תוכלנה לעבוד גם אחר הצהריים (שוב, בתנאי שיש כסף לצהרון עד ארבע) ולא לשלם את המחיר, לא הכספי ולא המגדרי.
ביום רביעי הקרוב במוסף "סגנון" אני מראיינת את דנה ויס , מי שהייתה הכתבת המשפטית של ערוץ 2 במשך 9 שנים. היא אומרת שם בבירור שישנם מערכת חוקים לתפארת בעד שוויון נשים בעבודה, אבל כולם נמצאים על הנייר כי המדינה לא אוכפת אותם. למדינה יש אינטרס להשאיר את המצב ככה. תסתכל כמה נשים יש בכנסת. אולי זו התשובה.
אהבתיאהבתי
פמיניסטיות אלא גם הרבה, אולי רוב, הגברים. אנשים לא אוהבים להגדיר עצמם ככאלו לא בגלל שגברים לא יודעים מה זה פמיניזם והן כן. אני חושב שגם גברים וגם נשים רואים בפמיניזם המודרני משהו קיצוני שלא ממש רלוונטי לחיים שלהם, בעוד הפמיניזם הקלאסי כן מתאים לדיעות שלהם. זרמים מסוימים נשמעים הרבה יותר מאחרים ועושים הרבה יותר רעש מהמשקל האמיתי שלהם אז זה מרתיע אנשים.
אני מסכים שיש עוד מה לשפר, אבל אני ממש לא יודע מה הם אותם ערכים פמיניסטיים שאת מדברת אליהם. אם קוראים את הגישות השונות של הפמיניזם קשה לפעמים למצוא מכנה משותף בהגדרות או בתפיסה של המציאות. אני רואה בפמיניזם כתנועה שחותרת לשיוויון הזדמנויות מלא לנשים ולגברים. לדעתי, השינוי הזה הוא לא בתחילתו אלא לקראת סופו כי אני באמת לא רואה שגברים מתייחסים לנשים ככאלו שלא שוות להן (אני מדבר על העולם המודרני לא על מדינות דיקטטוריות).
אהבתיאהבתי
פמיניזם זה להכיר בערך האישה כאדם שווה ולאפשר לה את זכות הבחירה. גם אם היא מחליטה לשבת בבית ולא לעבוד ולגדל את ילדיה בלבד, כל עוד זה נעשה מתוך בחירה שלה ולא מתוך אילוץ או כפייה זה פמיניזם, משום שזה מניח כי ברגע שהיא תחליט אחרת, היא תוכל לבצע את הבחירה שלה באותו אופן.
מתוך שיחות שערכתי עם נשים רבות, נשים לא מגדירות את עצמן פמיניסטיות, למרות שהן מחזיקות בדעות פמיניסטיות ואף פועלות ומתנהלות ככאלה, וזאת למה? משום שהן חוששות לתדמיתן הנשית, כלומר, המבט הגברי על נשים פמיניסטיות הוא מבט שלילי ולא מאפשר לנשים להגדיר את עצמן ככאלה בגלוי. בשיחות נשים סגורות הן יביעו עמדות פמיניסטיות, אבל בחוץ הן יתכחשו לכך. בדומה לכל קבוצה שהחברה מוקיעה מתוכה. זה כמו יציאה מהארון.
בנוגע לשוויון זכויות. לצערי, עדיין אין שוויון זכויות בעבודה עבור נשים נשואות עם ילדים, ואת הרווקות לרוב מטרידים מינית, יש עוד הרבה מה לעשות, אבל אנחנו בתחילתו של שינוי. עובדה, יש כבר קבוצת גברים שמכירה בערכים הפמיניסטים.
הרעיון הוא שוות אבל שונות, ואני בטוחה שעם זה גם הגברים הלא פמיניסטים יסכימו.
אהבתיאהבתי
קודם כל, ברוכה הבאה לרשימות.
אני חושב שקצת קשה לדבר על פמיניזם כשכל כך הרבה אנשים מגדירים אותו בצורה שונה. מכיוון שיש הגדרות שונות ולעיתים סותרות, זה נשמע יותר כמו דו שיח של חירשים. עיקר הבילבול להערכתי נובע מחוסר ההבחנה בין שיוויון הזדמנויות לשיוויון מוחלט בפועל. אני מגדיר עצמי כפמיניסט אבולוציוני, משהו שכתבתי עליו פה:
http://www.notes.co.il/greengross/30452.asp
קשה לי להתייחס לפמיניזם בלי להתייחס להבדלים מולדים שיש בין גברים ונשים, שמהן נובעים הבדלים מסוימים (בממוצע). כמובן שההבדלים הממוצעים הללו, אסור שיגרמו לאי מתן הזדמנות שווה לנשים בכל תחום כי אדם לא צריך להישפט על סמך הממוצע של הקבוצה שלו.
במידה רבה אני מאמין שהשיוויון בהזדמנויות הללו קיים כבר בפועל, בגלל ההצלחה של הגל הראשון והשני של הפמיניזם. לכן מבחינות רבות, הפמיניזם נמצא במשבר זהות והוא נגרר לכל מיני האשמות מופרכות (חלק ניכר מהפמיניזם הרדיקלי למשל).
גם הנימה של הכתבה שלך, שמתרכזת בגברים שצריכים לעבור כביכול שינוי, מטעה. צריך לשאול קודם כל את הנשים אם טוב להן היום ואם הן בכלל רוצות בשינוי כלשהוא בגלל שהן נשים. לדעתי, רוב הנשים מרגישות טוב עם עצמן ולא ממש רוצות לשנות את הגברים ולכן כל הרצון לשינוי הוא די מלאכותי.
אהבתיאהבתי