חוקר בשערי התודעה

חלום צלול הוא חלום שבו החולם מודע לכך שהוא חולם ושהחלום הוא בריאה שלו הנתונה לשליטתו.

ד"ר יוסי באומהקר, 49, נוירו-פיזיולוג שחקר את השפעת הסמים על המוח במסגרת לימודיו בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, נחשב בשנים האחרונות למומחה בארץ בתחום החלום הצלול, ולפני תשע שנים פרסם את "ספר התודעות המשולבות". מצבי תודעה תמיד עניינו אותו, אך לחלום הצלול הגיע לאחר שנתבקש יום אחד להרצות בפני הסטודנטים על הקשר בין חלימה לבין שינה. הוא ניגש למחשב והקיש את המילה חלום באנגלית. מיד עלה על המסך אתר העוסק בחלומות צלולים.   

"התחלתי לקרוא ולא הבנתי על מה אני קורא," הוא משחזר היום, "אבל המונח הזה תפס אותי. האסוציאציה הראשונית שלי היתה השמאן דון חואן שאומר לקרלוס קסטנדה 'אתה צריך לראות את הידייים שלך בחלום.' לאחר מכן ראיתי שיש לכך הקשרים פיזיולוגיים, דברים מדויקים הניתנים למדידה, וזה שכנע אותי להיכנס לתחום הזה. העובדה שזה נחקר מדעית התאימה לי. לאט לאט העיסוק בזה הפך פחות מדעי ויותר חווייתי."

כיצד המדע מסביר את החלום הצלול?

"החלוץ המדעי הראשון היה אנגלי בשם איון שחיברו לו אלקטרודות לאצבע בזמן חלימה ושאלו אותו שאלות במורס. המטרה היתה לבדוק כיצד מגיבים שני הצדדים של המוח. בזמן שחלם שאלו אותו שאלות והוא ענה עליהן במפורט, וכך הקליטו את החלום שלו אחד לאחד. כשלא מודעים לחלום אי אפשר לענות תשובות בצורה מסודרת. יש גם סימנים אופייניים לחלימה צלולה, בשינוים בגלי המוח, למשל. חלום צלול קשור יותר לגלי אלפא מאשר לגלי ביתא, כלומר, למצב שבו יש פחות פעילות בתזוזת הגלים החשמליים, בדומה לבהייה בטלוויזיה או למצב של מדיטציה או תקשור. גם תנועות העיניים שונות; אם בחלום רגיל תנועות העיניים מרצדות בצורה לא סדירה ואקראית, בחלום צלול תנועות העיניים סדירות ונעות מצד לצד. חלק מהמחקרים היום מנסים לפתח מכשירים להארכת שנת הרע"מ (ריצודי עיניים מהירים)."

יש טענה שהחלום הצלול קשור רק לשנת הרע"מ. מה דעתך?

"זה משתנה מאדם לאדם, אבל התנאי הבסיסי להגיע לחלימה צלולה הוא כנראה סוג של ערות. כך שזה לא קורה רק בסוף השינה בזמן ששנת הרע"מ ארוכה ביותר, זה יכול להופיע גם בתחילת השינה. במדע יש מונח הנקרא היפנגוגיה – מה שמוביל את השינה. אנחנו נמצאים במצב הזה, שהוא מעין תחילה של חלום, כאשר אנחנו הולכים לישון ורואים בעיניים נצנוצים. במדע מדברים על מולקולות שנשארות בעין כתוצאה מהגירויים שנוצרו במעבר מאור לחושך, אבל יחד עם זאת, אם נשארים במצב הזה זמן ממושך יותר ולא נופלים לשינה, מתחילים לראות חזיונות, לשמוע דפיקות, יריות או רעשים כאלה שלא בהכרח נמצאים במציאות. לפעמים שומעים קולות שקוראים לנו, ואחר כך מגלים שאף אחד לא קרא לנו באמת. היפנגוגיה שונה מאוד מחלום, אבל אם מודעים למצב הזה וחווים שילוב בין שתי התודעות, זו של הערות וזו של ההיפנגוגיה, אפשר לחוות משהו שדומה לחלום צלול או חוויה חוץ גופית או תקשור."

כלומר, היפנגוגיה היא מצב תפר בין ערות לשינה שדרכו אפשר להגיע לחלום צלול?

"כן, אף על פי שישנם מצבי תפר נוספים במהלך השינה ולקראת סופה, שגם מהם אפשר להגיע לחלום צלול. השמאנים והמתקשרים אומרים שאם אתה רוצה להגיע לעומק רוחני משמעותי אתה צריך לשים לב למה שקורה לך כשאתה הולך לישון. במעבר לשינה קורים כל מיני דברים, ואם שומרים על ערות מצליחים לראות אותם."

איך תופסים את התפר הזה?

"זה קשה מאוד, כי אם ערים מדי – מתעוררים, ואם עייפים מדי – נופלים לשינה. האיזון בין החלקים הוא עניין של תרגול: מקריבים שעה מהשינה בכל לילה ושוכבים בעיניים עצומות כדי לראות כמה ערים אנחנו יכולים להיות כשאנחנו נכנסים לתוך החלום. זה לוקח זמן, אבל זה שווה את זה. כמובן, נדיר שנצליח לעשות את זה אם חזרנו ממסיבה ואנחנו עייפים מאוד. גם אלכוהול לא ממש עוזר, וסמים בכלל לא מאפשרים את זה."

יש השפעה לתרגול של ריכוז ואיזון נפשי וגופני במהלך היומיום על היכולת להגיע לחלום צלול?     

"אני לא חושב. יש כאלה שטוענים שכן, אבל לדעתי זה קשור למה שקורה לנו בחיים הרגילים. למשל, אצל אדם שלא מאמין שיש לו היכולת הזאת, היא לא תתפתח. אם בחיי הערות הוא לא מאמין שהוא יכול להשפיע על דברים אלא שהכל נוחת עליו מלמעלה, הכל קורה רק לו וכולם אשמים, הוא לא יאמין שהוא מסוגל לפתח יכולות כאלה בעצמו. העבודות של ג'ודית מלמוד, פסיכולוגית מארצות הברית, מתארות את השלבים בהגעה לחלום הצלול ומאששות את הטענה שצריך להאמין שזה קורה כדי שזה יקרה."

 

הסימולטור האנושי שלנו

יש אפשרות לקבוע להיפגש בחלום?

"אני חושב שכן, אבל עוד לא התנסיתי בפגישה מתוכננת כזו. היו לי כמה חלומות משותפים, אבל הם היו ספונטניים. זה קרה לי עם אחד הבנים שלי – ישנו בצימר בחופשה והתעוררנו באותו זמן כאשר שנינו שואלים ביחד 'מי פתח את כאן את הברז?'. מתברר ששנינו חלמנו על הצפה."

איך אתה מסביר את זה מדעית?

"לדעתי זה קשור יותר לאינטואיציה, כי החלק שחולם הוא זה האינטואיטיבי ששייך לאחת מהאונות הימניות של המוח שאחראיות לדמיון, לראייה המעגלית, לתמונה הכוללת ולהארה. בספרי כתבתי על שני החלקים במוח האחראים לערות ולחלום, אבל יש כל מיני תודעות שקשורות לחלק הימני של המוח."

האם אצל אנשים שחולמים חלומות צלולים החלק הימני במוח מפותח יותר?

"לא בהכרח. מה שמפותח יותר הוא אולי הקשר בין החלק הימני לחלק השמאלי. יש לכך היבט מולד – הרי אנשים חולמים מגיל צעיר – אבל אני לא יודע אם זה עובר בתורשה. לא עשו על זה מחקרים. בהחלט יש אנשים שיש להם יותר כישרון לזה מאחרים, ואפשר גם לפתח את זה. זה גם מולד וגם נרכש. באופן כללי ההגדרה של חלום צלול היא מצב שבו אדם ער לחלום, וערות קשורה לחלק השמאלי של המוח. דוגמה למצבים מחוברים בין חלקי המוח הם הרגעים שבהם אנחנו עומדים מול העולם ואומרים 'וואו, איך לא ראיתי את זה קודם!'. אלו רגעים שבהם התודעה מתרחבת ואנחנו מגיעים להארה."

למה בכלל להתאמץ כל כך בשביל להגיע לחלום צלול? מהי התכלית האנושית בזה?

"קודם כל זה כיף. כל לילה אפשר להיות בכל מקום שרוצים ולזמן דמויות מהעבר ומהעתיד. יש קבוצה בצרפת שחוקרת את החלום הצלול מההיבט החוויתי והיא טוענת שזו הפלטפורמה הטובה ביותר להתנסות במיניות האדם – לעשות אורגיות עם עצמך ועם אחרים מבלי לבגוד. מתעוררים עם חיוך ענקי. אבל בשלב מסוים הכיף הזה נמאס ואז יש אנשים שמתחילים לתעל את זה לצורך התפתחות אישית. למשל, אמנים יכולים לראות את עצמם בתערוכה עתידית שלהם, ואת הציורים שלהם המוצגים בגלריה, ואז להתעורר ולצייר אותם במציאות; טייסי ניסוי יכולים לפני העלייה למטוס לראות בעיות ולפתור אותן – כל מיני אנשים יכולים להשתמש במוח בזמן השינה כמעין סימולטור. מאוחר יותר אפשר גם להגיע להתפתחות רוחנית ולעשות מדיטציה בזמן חלום צלול. זו חוויה אדירה ומקבלים תובנות רבות בנוגע לחיים שלנו."

אולי היכולת הזאת ניתנה לנו כדי לשמש לנו כלי בהתפתחות האישית שלנו.

"אני לא יודע, יכול להיות. בהחלט אפשר לעשות עבודה פסיכולוגית באמצעות חלומות צלולים. פשוט שואלים את הדמויות או את החפצים שמופיעים בחלום מדוע הם שם, ומקבלים תשובות. אמנם לא תשובות ישירות לבעיות, אבל הן ברורות לחולם. אני לא אומר שזו הדרך היחידה להגיע לתשובות בחיים, אבל זו דרך לא רעה בכלל."

עיניים סגורות לרווחה 

אפשר להתמכר לחלום צלול?

"אפשר להתמכר לחמצן? זו תופעה פיזיולוגית, כמו נשימה. יש מעט מאוד אנשים שיכולים לישון כמה חודשים רצוף. אני לא פגשתי כאלה. טוענים שיש נזירים בטיבט שיכולים לעשות את זה. כל הזמן הזה המתרגלים נמצאים בקשר רציף עם המורים הרוחניים שלהם דרך החלום ומעבירים את הידע שהם מוסרים, אבל הפיזולוגיה לא מאפשרת לנו לישון יותר ממה שהגוף מרשה. חלום צלול בתדירות גבוהה לא יהפוך את החיים שלנו לפרודוקטיביים פחות, כמעט להפך. חלום צלול מראה לי עד כמה המציאות דומה לחלום ועד כמה אני לא ער במציאות חיי. עד כמה אני לא רואה את המציאות. זה הופך אותי לערני וחד יותר בחיי היומיום. ג'ודית מלמוד אומרת שהחלום משפיע על המציאות. אם אתה ער בחלום, אתה ער גם במציאות. וזה תיאור אחר להארה – להיות ער ומודע למה שקורה לך." 

  

איך אתה מסביר את התעוררות התופעה בשנים האחרונות?

"חלום צלול תמיד היה קיים, אבל היום יש יותר אפשרויות לחלוק ידע באמצעות האינטרנט. הידע הזה מופץ ומגיע לאנשים רבים. כך שהיום כל אחד יכול לחלום צלול, וחלומות צלולים הם כבר לא רק נחלתם של השמאנים או של האנשים שנמצאים בסוד הדברים."

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “חוקר בשערי התודעה

  1. סיפרתי לחבר שחלמתי לפני יומיים (אני מקצרת)שנכנסתי לבית שלו ואשתו כל הזמן רצתה שאצא ואני לא רציתי, ולבסוף יצאתי. היא סיפרה לו בנפרד שחלמה בערך יום אחרי שמשהו נכנס לביתה ולמראות שאמרה לא לצאת הוא לא יצא.

    הוא סיפר לי את סיפור ה"מראה" של החלום שלי.
    יש לזה הסבר?

    אהבתי

  2. אתה אדם חכם בעל ידע עולם נרחב. הבעתך מצויינת
    והבאת את דבריך בצורה ברורה ומעניינת. אנסה את שיטתך "לחלום בערות" רק הייתי רוצה לדעת, מאיזה גיל השיטה מתאימה? והאם אתה עושה הרצאות בנושא?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s