כשיהושע פגש בנסראללה

1. א.ב יהושע בשער מוסף השבת של "הארץ" יוצא מהארון ומודה כי הוא לא מתחבר לקודים המוסלמיים שהם כמובן שונים בתכלית מהקודים היהודיים הנאורים וטוען שהיו צריכים ללמד את אנשי המעברות בטהובן ושופן או מה שזה לא יהיה. ממש כמו הסצנה ב"תרנגול כפרות" של אלי עמיר כשנורי מתקשה ללמוד את המוסיקה הקלאסית התרבותית של הקיבוצניקים. די כבר, א.ב, התקבלת לממסד, הציונות חיבקה אותך והידרה את שמך, זה בסדר, אתה כבר לא חייב לשחק את המשחק האשכנזי כדי להתקבל לאליטה. אז בשביל מה הריאיון הזה עכשיו על השער של "הארץ", עיתון נישה של שכבה מצומצמת מאוד שכל כך רוצה ללטף את המזרחי מחמד שלה? רק שלא יחשבו חלילה שהוא בטעות יהודי-ערבי. הוא אף פעם לא אהב מוזיקה מזרחית. גוואלד.

2. למה נסראללה? למה דווקא ביום האהבה אתה מכריז על מלחמה? נכון שנתקענו לכם כמו עצם בגרון במרחב האיסלמי, אבל עם הכול לומדים לחיות, גם לבלוע צפרדעים כשצריך, לחיות על נקמה זה למות ולא לרצות לחיות זו סתם פחדנות.

מודעות פרסומת

40 מחשבות על “כשיהושע פגש בנסראללה

  1. "נכון שנתקענו לכם כמו עצם בגרון במרחב האיסלאמי".

    סליחה שאנחנו חיים, באמת.

    סליחה שאנחנו יהודים ולא מוסלמים

    סליחה שאנחנו נושמים אוויר מוסלמי שלא ברשות.

    סליחה שלא הצלחנו להיות גרמנים בני דת משה.

    סליחה שלא הצלחנו להיות ערבים בני דת משה.

    סליחה שאנחנו בני שם ואין לנו ארץ אחרת. הנה, אני אץ-רץ לאמריקה…

    נ.ב.

    סבא שלי מזרחי בכל רמ"ח אבריו וגם הוא חושב שהוא בא מתרבות נחשלת בסה"כ. אחותו היתה עם אלי עמיר בקיבוץ והכריחו אותה לאכול חזיר וגם היא חושבת שהיא באה מתרבות נחשלת בסה"כ. באופן לא מפתיע, שניהם חושבים שצריך לשפוט כל אדם ע"פ מה שהוא ולא ע"פ המוצא שלו. אבל כל מזרחי (ולטובת העניין גם כל אשכנזי) חייב להכיר ש-משהו- מהמטען שהוא הביא איתו, זה זבל מטונף שאין דוגמתו. וכדוגמה מאוד פשוטה אני אקח את הפטרונות כלפי האישה. אחת הסיבות שאני מעריך ביותר את סבא שלי היא שהוא מודה בזה בפה מלא – לא היה שום דבר 'אותנטי' בצורה שבה התנהגו לאישה בארצות ערב, רק ביזיון ודחי. ואם להצביע על זה ולשאוף קדימה זה השתכנזות, אז קדימה, קראי לי אשכנזי. אני רק אחייך ואציע לך לטעום קצת ע'רוק בר'ז (בדאלכ, זה טעים תקחי ביס, שימי גם קצת עמבה)

    אהבתי

  2. קודם כל, בוא נסכם שאנחנו לא שונאים אף אחד ובאים באהבה אל העולם ואל כל האנשים על דעותיהם המגוונות וצבע עורם השונה.
    אני מסכימה מאוד עם דבריך. אף אחד לא צריך להחליט לאף אחד מהי זהותו, אני לא אגדיר אותך יהודי-ערבי וגם לא מזרחי רחמנא לצלן, אתה רוצה להגדיר את עצמך כיוצא עיראק ולקיים את הקשר שלך למסורת דרך פולקלור בלבד, זכותך המלאה. אני לא מדברת עליך. אני מדברת על כאלה שלא מגדירים את עצמם יוצאי עיראק, או בוכריה או לא משנה מה, גם ההגדרה הזו עושה בהם שמות, אני מדברת על אנשים שמתכחשים כלל וכלל לעובדה שיש להם כל קשר לתרבות מזרחית באשר היא, ועיניהם נשואות כלפי אירופה וארצות הברית משל היו אלה היבשות "הנכונות". עבור אנשים כאלה, פועל אמריקני שווה יותר ממנהל בנק טאיוואני, רק בגלל השיוך האתני. לשמוע שיר בערבית? זה מצריך מודעות שאין לאנשים האלה.
    ומי זה ג אביבי? לא כולם מכירים. .

    אהבתי

  3. יש פורום בתפוז שנקרא "יהודי עיראק". מסופר שם על שירים בערבית,מאכלים מסורתים ויש מילון לשפה הערבית יהודית. אין שום ספק שמי שמשתתף בפורום זה לא מתכחש לא להוריו ,לא לערבית שהוא שמע בבית ולא לשירים בערבית שהוא שומע. מי שגולש בפורום זה לא שונא את מורשתו המזרחית אבל כן שונא ושוטם ובצדק דיעות שמובעות על ידי יהודה שנהב,איריס חפץ ,אלה שוחט ומתי שמואלוף. לא סמי שיטרית ולא איריס חפץ ולא ג אביבי יחליטו בשבילי זהות מזרחית מהי.

    אהבתי

  4. אני תוהה אם שאלת המקור בין שנאה עצמית לבין דיכוי היא בבחינת הביצה והתרנגולת. ואני אסביר: אני מכירה אנשים מסביבי שהדיכוי של ההגמון לזהותם הצליח להטמיע בהם שנאה עצמית לזהותם עד שהם הפכו למרירים כלפי העדה אליה הם שייכים ולגבי מזרחיות בכלל. עם זאת, אם המקור הוא שנאה עצמית שמקורה באופי ובילדות בבית ועם השנים הופנם גם הדיכוי כאדם בוגר הפועל בחברה זו גם אפשרות. העניין הוא שהשניים מתערבבים בצורה כזו שאי אפשר לזהות מה קדם למה, מה שכן, אני חייבת לציין שאת המקרה הראשון אני פוגשת לרוב. כלומר, אדם ששמו וצבע עורו לא חושפים את זהותו המזרחית והוא מתנגד בכלל למונח הזה ולדיון בו. זה לא קיים מבחינתו. השלב המתקדם של זה הוא שנאה גלויה כלפי הזהות המזרחית.

    אהבתי

  5. הבנתי. יש בזה משהו, כיוון שאתה מחזיר את השליטה לאדם עצמו. זה גורם לי להתסקרן וללכת לחפש בכתובים קצת יותר על שנאה עצמית. עוד משהו להוסיף לרשימה המתארכת…אטריד אותך כשאגיע לזה…
    ביי בינתים

    אהבתי

  6. אהרון, עם כל הכבוד לקהילה הוירטואלית שלך אתם עדיין לא מייצגים את יהודי עירק. ומלבד זאת זו אינו תחרות על ייצוג, אלא במה להעלות דיעות שונות באופן חופשי, זכותו של כל אדם לבחור את הייצוג לו הוא בוחר. מטבעם של דברים אנשי מדעי החברה עושים גם הכללות. הייתי מציע שלרגע תיקח אויר ותקרא את הטיעונים עד הסוף, אולי תמצא בהם משהו אחר (נ.ב. בקשת הפגישה עדיין עומדת!)

    אירים, אני מבין את הלוגיקה מאחורי הדיכוי, אך לדעתי גם משנאה עצמית ניתן להשתחרר באותה מידה. אני ראיתי את ההבדל בכך ששנאה עצמית היא משהו שאדם מביא על עצמו, ולעומתו הדיכוי הוא תוצר של ההגמון, וזהו הבסיס לשינוי הכיוון המהיר שלי.
    אני שמח שהתמסרותי לרעיון מצאה חן בעיניך 🙂

    חגב, אני עדיין ממתין….זה קשה לבוא עם טיעון ללא 'קונטרה' אני יודע…

    יומטוב לכולם
    הני

    אהבתי

  7. הני, חשבתי על הענין קצת. נראה לי שאם אנחנו אומרים שזה בגלל דיכוי, אנחנו משאירים את האופציה של שחרור מהדיכוי. אב בענין הזה פחות מעניין, כי הוא בגילו, עם תמיכת התקשורת והממסד כולו, לא אמור למצוא כל מוטיבציה לשינוי. לפחות אם הכל יהיה בסדר. מקרה דן בן אמוץ למשל, מראה איך אנשים בסוף ימיהם או ברגעי מצוקה חוזרים פתאום לאבא ואמא ואל המוישה תהילימזויגר.
    הענין הוא הדור הצעיר:
    מדיכוי אפשר להשתחרר אבל משנאה עצמית לא כל כך, כי דיכוי הוא תוצר של הסיטואציה ושנאה עצמית זה משהו הרבה יותר פנימי.
    אבל אולי לא חשבתי טוב ועוד לא התעוררתי מאוירת הסופ"ש.
    וחוצמזה, נורא כיף לראות גבר שמתמסר בכזו קלות לרעיון. יחי הוירטואליה! יחי, יחי, יחי!!

    אהבתי

  8. חגב, אני לא ראיתי את עצמי כותב כאלו דברים ושוב אתה לא מעלה טענה שבאה מתוך המאמר, אתה מתייחס לדברי אדמית מבלי להעלות שום טענה מקורית או דבר מה שאוכל להתייחס אליו.

    אתה מנסה להסביר/לפרשן את דבריו של יהושוע, אתה מנסה לייצר תג עבורנו הנאיבים או לחלופין להאשים אותנו כי אנו חושבים שמדינת ישראל היא גזענית (דבר שאני לא כתבתי כאן).

    אנא ממך, נסה ללא התייחסות לדברים שלנו לתת טיעון אחד שאוכל להשיב עליו, האמן לי שאינני בורח משום דיון אינטלקטואלי.

    לסיום, אני אכן חושב שהדרך בא יהושע שם את הדברים היא גזענית ומבטלת, אני חושב שהוא שבוי בקונספציה של האדרה עצמית על ידי נטישת עברו המזרחי (טוב איריס אולי כתוצאה מדיכוי ולא שנאה עצמית…)

    הני

    אהבתי

  9. בוא נעשה סדר בדברים:
    הני-התייחסתי כמעט לכל מלה שנאמרה בראיון בנושא בתגובה קודמת. לא ניסיתי כמובן להצדיק אף אחד אלא פשוט הדגמתי את העיוות שבייחוס איזו שנאה תהומית של א"ב יהושע לכל דבר מזרחי ללא התייחסות לתוכן דבריו הקונקרטי.

    אדמית-תודה על ההמלצה, אני אכן אקח אותה בחשבון.
    יש משהו כמעט יפה בתמימות העצומה שבה אתם מתייחסים למדינות ערב. אפילו והייתה ישראל אותה דמוקטטורה גזענית שאת מנסה לתארה,לא היה זה מפחית כלל מעובדת היותן של מדינות כמו מצרים,סעודיה ואיראן(שלא נדבר על סודאן) מדינות שלא כיף לחיות בהן במיוחד בלשון המעטה.
    וכשדיברתי על שוחד ואינטרסים כבסיס להסכמה, לא התכוונתי(למרות רמיזתך העבה) ש"רק ככה הם מבינים", אלא כיוונתי לכך שזו כמעט תמיד הדרך הטובה ביותר להסכם,גם אילו היה מדובר במזרח התיכון וגם אילו היה מדובר בפינלנד ורוסיה.
    "מדבריך אני מבינה כי אתה לא מאמין למוסלמים בשיט. ככה חינכו אותך, אז איך אתה רוצה שהוא יאמין לך"
    אני מבקש בכל מידה של מידתיות שלא תניחי במה חינכו אותי בלי היכרות איתי אפילו במעט.
    בעניין אותה האמונה שכביכול צריכה להתקיים בינינו, אז לא.

    אם מסתכלים על כך בצורה אובייקטיבית, כמעט לא קיים משחק או בעיה שעניין האמון משחק בה תפקיד יותר חשוב מעניינים של רווח הפסד ואינטרסים(למעט משחק אחד).
    אמון בהחלט משחק תפקיד-אך קטן.
    לכך התכוונתי כאשר דיברתי על אינטרסים ושוחד אינטרסים(ולא שוחד).

    ישנו "משחק" אחד שבו האמון משחק תפקיד חשוב מאוד וזהו משחק סכום אפס,שבו כל רווח של אחד המשתתפים בא על חשבון רווחי כל המשתתפים(אך אם אנו תופסים את הסכסוך המדובר כמשחק סכום אפס אזי הוא בלתי פתיר).

    עלאם עאקל-ראיתי כבר את תגובותיך אצל אלי אשד וגם את הכתבה הזאת קראתי. אין שום ספק שיש משהו משמח בכך שיש יהודים בתימן שחיים בשלום ובשלווה תחת חסות של איזה שבט בדווי.
    אין ספק שיש משהו משמח מאוד ביהודים שעושים קו תימן-ישראל, ואני מברך אותם על נסיעותיהם
    אך לצערי אין בכך שום ראיה ליחס של מדינות ערב ליהודים מעבר למקרה הספציפי מאוד הזה. כמו שכתבתם, לשלטונות של רוב מדינות ערב אין שום בעיה עם אותם שולי(השוליים)של אותם יהודים שנותרו כך או כך במדינותיהם, לשמחתנו(או לצערנו?) איננו יכולים להפעיל את המבחן של מיעוט יהודי רציני במדינה ערבית מכיוון שלא קיים דבר כזה. גם אין אנו יכולים להפעיל את המבחן של יחס מדינות כמו סוריה או מצרים למיעוטים לאומיים אחרים(למרות שמבחן זה איננו מחמיא כלל וכלל) לכן טענתך נשארת באוויר כאיזו הצעה בלתי קונקרטית, ובלתי מחויבת, שיחס מדינות ערב אל היהודים היה אולי במקרה יכול להיות טוב אילו היו נותרים שם-לפי המבחן של כמה שבטים במדבריות תימן(ואילו כמובן לא הייתה קמה מדינת ישראל ימ"ש).

    אהבתי

  10. אכן כן גם אני פה, ואני מבין את הנקודה שלך ולקחתי לתשומת ליבי. רק שאת א.ב. קראתי מתראיין גם למקומות אחרים ואני חושב שזוהי שנאה נקיה, אבל יכול להיות שזו גם הפנמה של הדיכוי מי יודע…

    אדמית, כל הכבוד!

    אהרון איך ארתי, לא כל דבר סובב סביבך, ובאמת אני חושב שיש לנו יותר מן המשותף מאשר לך ולא.ב. יהושע. תאמין לי שאני קרוב אליך הרבה יותר מממנו ומשכמותו!

    חגב, אני עדיין ממתין

    אחלה שבוע
    הני
    נ.ב יאללה הפועל

    אהבתי

  11. הנה מאמר של יצחק לאור שמספר על הזיגזוגים של א.ב. יהושע. כל יומיים דבר והיפוכו. לדעת לאור המוטיבציה של יהושע היא ללכת אחרי האמצע. הוא מרחרח טוב. שווה לקרוא.
    יש לי ענין אחד הני, בלבד, שאיתו אני לא מסכימה איתך. ההסבר של שנאה עצמית. זה בעצם הסבר שאנחנו יכולים להגיד על כל אדם שמתכחש לזהותו. וזה הסבר שאני קוראת גם בגרמנית: כשיהודי מביע ביקורת על ישראל, או אומר משהו על היהדות שהוא לא נוצץ וחיובי, מאשימים אותו או בשנאה עצמית או שהוא יהודי חצר (יעני משת"פ). זה הסבר קל ואפשר להלביש אותו על כל אחד. גם על שנהב אפשר להגיד את זה מהצד השני, נגיד.
    מה שאפשר להגיד על יהושע הלא פרוע זה שהוא מכחיש את העובדות: מואיז סיפר בקדמה שהבחור חי חמש שנים במרקש כילד…זה סיפור קלאסי של מדוכא שהפנים את הדיכוי. אני אבל רואה שם סדקים: מי שבטוח בזהותו לא הולך לצעוק אותה. גם טומי לפיד עוד צועק מהמקום של האוסט יודה שהגרמנים צועקים לו שהוא פולני מסריח. מי שמנסה להוכיח משהו לכל העולם וללכת ולצעוק את זה, זה לרוב מישהו שאין לו את זה בפנים והוא צריך לעשות הרבה רעש ו"לשכנע"…

    אהבתי

  12. http://www.masa.co.il/article.php?cid=560

    דרך אגב,אני מכיר אישית את היהודים המוזכרים בכתבה.אני יושב איתם הרבה,ומעולם לא שמעתי מהם שום אמירה שלילית על הערבים שהיו שכניהם בתימן.להיפך,הם תמיד משבחים את היחס הטוב שהיה להם עם שכניהם הערבים בתימן,ובכל בית של אחד מהם יש את תמונת הנשיא של תימן ממוסגרת על הקיר.יחיא צברי,לדוגמא,נמצא על הקו של תימן -ישראל,כמו שאתה נמצא על הקו של בית- עבודה.

    אהבתי

  13. 1. אהרון, מתי בדיוק נעשה כאן ניסיון להגדיר אותך כיהודי-ערבי? מעולם לא הגדרתי אנשים ובוודאי שלא בניגוד לרצונם. זוהי האשמה קשה ואשמח אם תזכיר לי במה מדובר, שכן נראה לי כי דבריי לא הובנו ויצאו מהקשרם.
    2.חגב. תירגע. נראה לי שאתה זקוק לאיזה חופש בהרים,הראייה שעליה דיברתי נמצאת בתגובה של עקאל ששלח קישורים וכתב יפה על היהודים בתימן. אתה מוזמן להציץ לפני שאתה מתלהם.
    אם אתה מתייחס לכל מדינות האיסלאם כדיקטטורות חשוכות, כי אתה כמובן נמצא באור, לא חשבנו אחרת, וחושב שהסכמים איתם צריך לעשות רק בדרך של שוחד ואינטרסים כי רק ככה הם מבינים, את אתה הוא זה שנמצא במקום החשוך ועד שהטרמינולוגיה הזו לא תשתנה אצלך ואצל מי שמנהל את ההסכמים האלה – לא יהיה פה שלום. ובקרוב גם לא יהיה פה כלום
    מדבריך אני מבינה כי אתה לא מאמין למוסלמים בשיט. ככה חינכו אותך, אז איך אתה רוצה שהוא יאמין לך? אני לא חושבת שהאשכנזים הם נאצים ציונים, אני מכירה כמה מזרחים ציונים לגמרי, מרביתם דרך אגב ציונים מאוד, ואני גם לא חושבת שיהושע הוא גזען. הוא סתם אדם מפוחד וכפי שהעירו פה ובצדק, הוא מנסה למכור את הספר שלו ובשביל זה הוא מוכן לומר הכול.
    דרך אגב, אם תיכנס לחוג לתורת הספרות הכללית (זה שנסגר ואוחד מחדש) תמצא לא מעט אנשים שאינם מעריכים את יצירתו של יהושע וזה בלשון המעטה, והם אשכנזים לגמרי. כך שהיצירה שלו לא כזו מוערכת בקרב אנשי האקדמיה כפי שניתן לחשוב אם משוחחים עם מנחם פרי, על "המאהב" אמרו לא פעם שזה חיקוי של פוקנר. .

    אהבתי

  14. אמור לי מהו הטיעון שלך ואענה לך בשמחה…

    אתה מנסה להצדיק את א.ב. יהושוע? מא אתה טוען? יש לך משהו מקורי משלך? שטח נא טיעוניך ואני אענה לכל אחד מהם.

    נ.ב. בלי מיץ חתולים אני אלרגי….

    הני

    אהבתי

  15. "לגבי התגובות האחרות, אני באמת מבין אותם"
    אבל לא רציתי שתבין אותי,אני רציתי שתתייחס לטענות שהעליתי.

    אתה יודע מה? גם ההבנה שלך היא סוג של החלשה, אז תפסיק להחליש אותי ואת הדעות שלי בתירוץ שאני איזה ציוני-גזען לא מודע שחי על חרבו.

    לא צריך להתאמץ הרבה בכדי למצוא בתגובתך שנאה תהומית(ולא ממש צודקת) בכל מה שקשור לא"ב יהושוע האדם והסופר.
    לא קראת אף אחד מספריו(לפי דבריך אתה) אך אתה מעיז לתת לנו סמינר בהשוואה שלו עם סופרים אחרים(שהם במקרה "בצד שלך" כביכול).
    ומה הוא באמת אמר בראיון הזה שראוי לקרוא לו גזען ולגדפו כאחרון חברי הKKK?

    "יש קו ישיר(בין מה שקרה בשנות החמישים לש"ס) . אם התרבות הערבית – לאו דווקא הדתית-ערבית, הערבית כשלעצמה – היתה מקבלת לגיטימציה בתוך מרקם התרבות הישראלית כבר בשנות ה-50 וה-60, היה פחות רגרסיה אל עבר דתיות נוסח ש"ס. אם היו באים עם התרבות הערבית ממרוקו ותוניס והדברים האלה היו מקבלים מעמד, היו מקבלים כוח ומקום בתוך התרבות הישראלית, היה פחות צורך לעשות רגרסיה אל המרכיבים הדתיים".

    אויה! השם ישמרנו מכזאת גזענות נוראית! האם יהושוע רומז שש"ס היא לא יותר מרגרסיה דתית-תרבותית,ולא הדגם הטהור יותר(והצודק יותר) של המהפכה החומייניסטית כפי שגורסים כמה מחבריך הטובים והרדיקלים מהמחלקות ללימודי גזענות באקדמיה(לשעבר המחלקות למדעי החברה)? באמת נורא ואיום.

    אתה אישית חושב שמוסיקה מערבית, נניח, ראויה יותר? שמוצרט טוב יותר מאום כלתום?

    "ללא כל ספק בסופו של דבר המוסיקה המערבית זוהי המוסיקה המורכבת, החשובה יותר, אבל זה לא אומר שהיה צריך לבטל את המוסיקה האחרת".

    אכן תמונות קשות. במיוחד ההשוואה המחוכמת בין אום כולתום למוצרט,נו,אז מי מקבל שתים עשרה נקודות ומי חמש? באמת איזה שטויות במיץ חתולי עגבניות. ומה הטעם של ההשוואה הזאת? להוכיח שיהושוע הוא איזה גזען שמעדיף לשמוע מוצרט? לא ברור בכלל.

    האם יהושוע חושב שהקודים המוסריים שלנו יותר טובים מאלו ששולחים את ילדיהם להתפוצץ ברחובותינו? כן. האם זו גזענות? לא.

    בסך הכל אפשר לראות שההאשמות שהועלו כאן הן חסרות שחר לחלוטין ומקורן בעיקר במאמץ עילאי של גידי וייץ ודרור משעני להוקיע את יהושוע כאיזה נציג של הממסד, מה שלא ממש צולח להם במהלך הראיון,אז הם בעיקר מתאמצים ללא לאות למשוך אותו בלשונו לאיזו "השוואת ניקוד" מטומטמת בין התרבויות השונות כאילו מדובר באיזו תחרות אירוויזיון מפגרת.

    אהבתי

  16. העולם ממשיך להסתובב גם כאשר יש דברים שלא קשורים אליך…..
    אתה לא חייב לקבל את ההגדרה, אבל גם לא חייב תמיד להוריד את שיקו יהודה וכו' לכל תגובה שלך….
    הני

    אהבתי

  17. היה ניסיון דרך הפוסט של אדמית להלביש עלי באופן אישי את הזהות "יהודי-ערבי" רחמנא ליצלן ולכן הדפתי את הניסיון המכוער

    אהבתי

  18. אדמית, אין מה להתרגש. א.ב. מיחזר חומרים (מטופשים למדי, אני מסכים) שהוא כבר לעס באינספור ראיונות, מסיבה מאוד פשוטה שבהחלט הוזכרה בראיון ב"הארץ": הוא מוציא עכשיו ספר חדש, וזקוק ליחסי ציבור. זה הכל, לא יותר ולא פחות. וזה מצליח כמו תמיד – הנה, עובדה שטרחנו לדון בו.
    אגב, במובנים מסוימים – הן טכניקת היחצנות והן ברבדים פסיכולוגיים עמוקים יותר – זה מזכיר לא מעט את הסופרות שלצרכים זהים נזכרות לספר על התעללות במשפחה/ התנסויות בסמים/ אורגיות בשרותים של רוקסאן/ וכו' וכו'.

    אהבתי

  19. ובכן, צדיקים מלאכתם נעשת בידי אחרים. אני קראתי את הכתבה האמורה והחלטתי שלא לכתוב דבר על האידיוט הזה, מלא שנאה עצמית.

    הוא היה מת להיות סופר ברמה של סמי מיכאל או סמיר נקש, חדל האישים הזה חי במציאות מדומה הוא הגיס החמישי מוכר הזהות שאינו מסוגל להתמודד עם מה שקורה סביבו מוצא לו מפלט בתרבות המדכא. מזכיר לי הרבה 'אינטלקטיאלים' אלעק שחיו בזמן אחר ובמקום אחר ושרו שירי הלל לשלטון אחר.

    הבעיה היא שהוא נתפס כמוביל דעת, אך הוא בסך כל אדם רדוד ללא שורשים. ראו, אני מודה ומתוודה, התחלתי פכם העברי הרחוק לקרוא אחד מספריו וריח הביאושים שעלה ממנו הביא אותי לבחילה ומאז לא אחזתי אף ספר שלו בידי. ולכך יש חיי ויכוחי רבים עם בת זוגי וחברי, היום נסתם הגולל ומשנתו הזגענית עלתה על הכתב.

    אל לאלו מאיתנו שלא ראו את דמותו האמיתי להיות מופתעים הכתובת הייתה על הקיר, הכיעור אם זאת מפתיע כתמיד, אך מעבר לכל ישנו הכיעור והשנאה העצמית שניבטת מדבריו.

    יש תגובות צפויות, אהרון יקירי, יעשה כל שביכולתו לא לענות על אף שאלה שקשורה לדיון ומייד יתחיל לנגח את יהודה שיקו ומתי. קשר בין דבריו ובין הפוסטים לעיתים יותר מידי קרובות הוא מקרי ביותר. אני למען האמת קצת מופתע מתגובתך היות והוא יוצא כנגד כל מה שאתה אוהב ומפאר, ולכן יש לי שאלה: קראת את הכתבה לפני שהגבת?

    לגבי התגובות האחרות, אני באמת מבין אותם, נכון ההגנה הטובה ביותר היא התתקפה, כך לימדו אותנו במדינה שחייה על חרבה, אז זה מה זהם עושים. הם לא עונים לטענות או לכתוב הם פשוט מתקיפים על בסיס של החלשה, אבל אני חייב לציין אדמית שאת הרבה יותר סובלנית ממני.

    אני החלטתי לנקוט בשיטה אחרת הפעם, כל עוד הם לא יענו לטענות הכתובות אני לא עונה (כאן אני לא חייב זה הבלוג שלך אדמית ולא שלי).

    ולבסוף, תודה על שאת מעלה את העניין….

    הני

    אהבתי

  20. "לראייה יש יהודים רבים שחיים טוב במדינות מוסלמיות"
    על איזו ראייה אנחנו מדברים בדיוק?
    תעשי לי טובה גדולה וירוקה-מבחינתך כל מדינות ערב היו מוכנות לקבל אותנו(ובחיבוק) אם רק היינו מוותרים כל כל דרישה לאומית או אחרת, איזה יופי טופי לנו באמת, ואיזה חבל שיש כמה ציונים נאצים אשכנזים שמפריעים להרמוניה הנפלאה הזאת להתקיים. באמת בעיה. רק חבל שהמציאות מפריעה לך קצת.

    "כי זה בסדר לשלוט על הערבים אבל מצב הפוך בו אתה נתין במדינה שלהם לא יעלה על הדעת."
    כרגע אני לא מרגיש צורך עז לחיות בדיקטטורה איסלאמית חשוכה, רגע אולי בא לי…לא…רגע…לא…רגע שנייה…לא לא בסוף לא.
    אין לי שום רצון לשלוט עליהם בשום אופן מעבר לכך.

    "אתה יודע מה, חבל מאוד שלא עוסקים במשא ומתן בדינאמיקה קבוצתית ואולי גם ויפאסנה ובמקום זאת עוסקים באינטרסים ואינטריגות , כי זה כמו שנראה עד עכשיו לא ממש הביא את השלום, ויפאסנה לעומת זאת עוד לא ניסינו."
    אני לא יודע אם התמימות המזויפת לכאורה הזאת משכנעת אותי ממש שאת חושבת שויפסאנה יכולה לקדם את פתרון הסכסוך,אבל נדמה לי שאת מעדיפה להתעטף בה מאשר להכיר במציאות שפתרון סכסוכים איננו בנוי מהבנה נפלאה ומשחררת של זעמו הצודק של "האחר"(צודק מסכן ובכיין ככל שיהיה) אלא מבניית כלים ומערכות של שוחד אינטרסים הדדי עד להסכמה(כפי שמודגם בצורה נפלאה בהסכם יום שישי הטוב).

    אהבתי

  21. קודם כל, חשוב שתישאר יציב, שאף אחד לא יפיל אותך, הם כולם אותו דבר, מבינים רק כוח, והם כולם רוצים לגרום לך להרגיש חלש, אז אל תיתן להם לנצח, שמור על עירנות אחרת תמות.
    ועכשיו ברצינות- יותר מדי קרדיט לקחת על עצמך כמי שיגרום לי להתפכח ולהוציא אותי מהחושך אל האור, המוסלמים לא רוצים לרכוב עלייך כמו גמל, הם מזמן עברו למכוניות מרצדס שאתה רק יכול לחלום עליהם בלילות, אבל אם תמשיך בטרמינולוגיה הזו יש סיכוי שהם יוציאו עליך איזה גמל.
    וכן, הבעיה שלהם זה האויב הציוני ולא היהודים ולראייה יש יהודים רבים שחיים טוב במדינות מוסלמיות, ראה תגובה אחת למעלה. לך עם זאת, אין שום בעיה לשלוט עליהם כבר שנים, כי זה בסדר לשלוט על הערבים אבל מצב הפוך בו אתה נתין במדינה שלהם לא יעלה על הדעת.
    ואתה יודע מה, חבל מאוד שלא עוסקים במשא ומתן בדינאמיקה קבוצתית ואולי גם ויפאסנה ובמקום זאת עוסקים באינטרסים ואינטריגות , כי זה כמו שנראה עד עכשיו לא ממש הביא את השלום, ויפאסנה לעומת זאת עוד לא ניסינו.

    אהבתי

  22. , יכולת להעתיק את הלינק לרשימתך הפונה בעיקרה למואיז בן הראש.
    ובנוגע לשפה, השפה העברית היא השפה שלי מאז ומתמיד, אני אפילו מאוהבת בשפה העברית שהיא גם שפת הפיוט והקודש של היהודים בתימן, אתה יודע, זו לא המצאה אשכנזית, רק שאני מטעימה ח' וע' ולצערי הדבר לא נשתרש כאן במדינתנו הקטנה. מדוע? זה כנראה חלק מהתרבות של בטהובן ושופן שקשה להם להגות את האותיות הגרוניות, לא מאבק על השפה חלילה, סתם ניצחון בנוק אאוט.
    בנוגע לעיתונאים כעם שרודף אחר סיפורים ולא משקף מהימנות כתיבה, אז קודם כל, עיתונות זה מקצוע כמו כל מקצוע, יש טובים ויש פחות, יש אידיאליסטים ויש פחות ויש מהימנים בדיווח ויש פחות. אם אתה שואל אותי, המאמר של לבנה (שאותו לא קראתי ואני מסיקה מתוך ההסבר המפורט שהבאת כאן)
    הוא לא פחות חמור מלהוציא ספר ילדים בשם "תינוק זפת" שיצא לאור בהוצאת תמוז בסוף שנות התשעים ומגולל את קורותיו של השחור האילם הנבעט ומושפל בידיו של הארנב הלבן, או שמא היה זה שפן לבן,

    אהבתי

  23. בעיה,כאשר המחלוקת היא על השטח.הוצא את המחלוקת על השטח,וניטרלת את הסכסוך הקשה.

    ראה את הסרטונים האלה,ואמור לי מדוע הערבים החמושים שבהם,לא רצחו ולא
    תלו,את היהודים שישבו איתם.

    http://shezaf.net/zope/home/he/3/1180188248/

    ציטוט ממסעו של צור שיזף בתימן.

    "פאיז עבר על הכביש הראשי. פאיז הוא המורה לעברית. הוא עצר לרגע וברך
    אותי בעברית. עמדתי על כביש באמצע תימן וניהלתי שיחה בעברית. מכל
    הארצות שבעולם לא עלה על דעתי שכך יתנהל העולם בערב פסח. למרות המספר
    המצומצצם של היהודים, היה להם מעמד מיוחד, סוג של ביטחון ארצי שנובע
    מכך שנולדו פה והיו פה לפני כל מי שמקיף אותם."

    כאן היה ביתו של סעיד חמאדי, יהודי תקיף שידו בכל. כשנכנסתי לסלון
    העצום שבקומה השנייה, רבצו כבר שוטרי הכפר וקנקי מים ומרקקות לפניהם,
    לועסים גאת ששלו ענף אחרי ענף משקיות נילון נפוחות. סעיד חמאדי אמר שיש
    לו משפחה באושיות ברחובות. שהיה בארץ לפני עשר שנים לשלושה חודשים
    ושיחזור אם יהיה לו כסף. לא היה ניראה שכסף חסר בבית הזה. הוא צבט עלי
    גאת, יושב מתחת לתמונת נשיא תימן סעיד עלי עבדאללה סלאח, קערה עליה
    כתוב: ברוכים הבאים, ובין השניים היה תלוי קלשניקוב מושחם. "זה מישראל"
    אמר אחד הילדים שהיה שרוע לידי.
    "איך קוראים לך?" שאל סעיד חמאדי. "צור-" הוא רשם כשאייתתי לו.
    מהזהירים. מהמקושרים.
    הוא הוריד את הקלשניקוב השחום והציג ביננו. ייצוא ישראלי שנירכש בתימן.
    הוא היה גאה בישראליות של הנשק הגנדרני.
    השוטרים המקומיים הביטו בו בהערכה.
    הנשק היה ישראלי – פולחן הנשק – תימני.

    http://shezaf.net/zope/home/he/5/galleries/video/yemen/view_video

    את סעיד חמדי תוכל לראות בקישור שלמעלה.דקה 7.16 עד דקה 8.50.מעניין. היהודים האלה שבתימן, יושבים
    נינוחים,רגועים,שקטים,רוקדים,לא מפוחדים.כל זה כאשר הם המיעוט .לא הרוב.אזזזז, לא גמלים,ולא בטיח'.

    היה יכול להיות אחרת,אם בעבר היו עושים את הדברים הנכונים.
    אתן לך דוגמא.
    סבי הגיע לארץ לפני מאה שנה.הוא ועוד כמה משפחות יהודיות
    שעלו מתימן,ישבו בתוך ים של כפרים ערבים שהיו מסביב.עד 1917 ,וגם קצת
    לאחר מיכן,הערבים לא הזיקו להם.הערבים היו יכולים בקלות לחסל אותם.אבל
    הם לא נגעו ביהודים.רק לאחר שבאו אחרים והתחילו לבצע פעולות עם
    כוונות לאומיות עתידיות בשטח,אז התחילה הבעיה.

    אהבתי

  24. "עכשיו, תגיד לי אתה, אם המצב היה הפוך, והמוסלמים היו תוקעים להם מדינה בתוך המרחב היהודי, איך היית מרגיש?"
    בוא לא נאכל את התעמולה הפלסטינית בתאבון רב מדי בבקשה.
    מוסלמים(קרי-פלשתינים) אכן הקימו(או רוצים) מדינה בלב המרחב הקטן שלי, ולי אישית אין בעיה עם זה כל עוד הם לא מנסים לשחוט אותי במאצ'טות.

    "למוסלמים אין בעיה עם היהודים כמו שיש להם בעיה עם "האויב הציוני"."
    זה קשקוש אמיתי. למוסלמים אז בעצם אין בעיה עם היהודים כל עוד הם מתנהגים כמו גמלים צייתנים לרכיבה, כל הכבוד להם.

    "כדי להגיע לדיאלוג אמיתי, אתה צריך קודם כל להבין איך הצד השני מרגיש, לפתח רגישות כלפי הזעם והכעס והרצון לנקום שהוא רק תוצאה של הרגשות האלה."
    מצטער שאני זה שצריך לגרום לך להתפכח, אבל במו"מ עם הפלשתינים לא עסקו בויפאסנה ובדינמיקה קבוצתית רגשית. מה שכן עסקו בו בדיאלוג:אינטרסים ופתירת בעיות.
    אני יודע שזה נשמע קצת פחות צודק מהבנה אולטרא-אמפתית של רגשות הזעם של הצד השני, אבל זה הדבר היחיד שיכול להביא לפחות שקט נסבל.

    אהבתי

  25. סמיר כבר לא גר כאן. סמיר אף פעם לא גר כאן.

    נו אז מה ? 2004. 8. 13

    רשימות

    לא שאני חסיד של כתיבתה של נרי לבנה. אולי ההיפך מזה הוא הנכון. אם לא היתה כותבת את כותרת המשנה לכתבתה "סמיר מי?", אולי לא הייתי קורא את הכתבה אבל אם כתוב "הסופר הגאוני סמיר נקאש?"… מיד לקחתי את המטלית לניקוי משקפיים כדי שלא אחמיץ ולו תו אחד. הרי לא בכל יום נתקלים בסופר גאוני.
    קראתי מספר שורות והשאלות התחילו להצטבר. עד שגמרתי לקרוא את הכתבה כבר היו לי כל התשובות.
    עיתונאים, ונרי לבנה אינה שונה מכולם, לא תמיד מתכוונים למה שהם כותבים. הם כותבים את מה שהם כותבים לא משום שאלה הם הדברים האמיתיים או הנכונים. אבל עיתון זה עיתון ועיתונאי זה עיתונאי, וביזנס זה ביזנס וצריך למכור את העיתון ופרנסה היא פרנסה וצריך לכתוב אם יש מה לכתוב או שאין מה לכתוב.
    אני מניח כי קביעת גאוניותו של סמיר נקאש מבוססת על מה שאמרו המראויינים, שלפי התרשמותי רצו רק בטובתו (טובתם). אומרת לנו נרי לבנה כי "גדולתו הוכרה על ידי חוקרים ואנשי ספרות, אך רק מעטים קראו את כתביו". אני מניח כי היא יודעת על גאוניותו מתוך התעניינות אישית עמוקה בספריו ובשפה שבה נכתבו. חברו הטוב ומורהו פרופ' שמואל מורה, אומר: "סמיר היה שולח, ועוד בדאר רשום, וכמובן ללא בקשת תשלום, את הספרים שלו לכל ערבי שאמר לו שלום ברחוב וככה השיג לעצמו קוראים". בעוד שורות מספר נלמד שאף ערבי ברחוב כלל לא היה מסוגל לקרא את שפתו של נקאש ואפשר להבין מכך כי הוא לא "השיג לעצמו קוראים" וסביר יותר להניח כי הספרים מצאו את דרכם למקום אחר.
    "סמיר כתב את ספריו בערבית, ולא סתם ערבית ספרותית תיקנית שכל קורא ערבית יכול להבינה, אלא בעגות שונות, שכבר כשהיה נקאש נער החלו להיעלם מהעולם…" "סביר להניח שבעוד עשר-עשרים שנה, כבר לא יימצא אף אחד שיבין את השפה שלו" אומר הסופר שמעון בלס. אם כך, אני מרשה לעצמי לומר בחוצפה שאני מניח שגם נגיב מחפוז לא בדיוק הבין את ספריו של נקאש שנכתבו בעיקר ב"להגים" בגדדיים. ומה לנגיב מחפוז וללהגים אלה? בהמשך אומרת אחותו רות ויגיסר: "והשליטה שלו בלהגים העיראקיים השונים הפכה את הספרים שלו לבלתי ניתנים לתרגום", ובהמשך נכתב: "גם קוראי ערבית זקוקים לתרגום משפת הלהגים לערבית". אחיינו, שמלמד בחוג לשפה ולספרות ערבית, אומר שאינו יכול לקרא את ספריו של דודו בלי תרגום. אז כדאי להחליט אם הספרים בלתי ניתנים לתרגום, כמו שאומרת אחותו, או שאינם ניתנים לקריאה ללא תרגום כפי שאומר אחיינו.
    על אישיותו של סמיר נקאש אני מעדיף שלא לכתוב את דעתי מפני כבוד המת. רק אומר כי לעניות דעתי ולפי מה שאני מבין מהכתבה הוא היה דמות טרגית, אנטיפתית ופתטית.
    כתבתי את הדברים בעיקר כדי לעמוד על הערך העיתונאי של הכתבה ושל הכותבת. אינני יודע אם סמיר נקאש היה גאון ואינני יודע אם הספרים שכתב הם גאוניים. לא רק אני לא יודע. אני מניח שגם רוב, או כל, אלה שהתראיינו לכתבה לא ממש יודעים.
    דבר אחד למדתי בוודאות והוא שנרי לבנה היא הגאון האמיתי של הכתבה. אני משוכנע שהיא לא קראה את כתביו של סמיר נקאש אבל בכל זאת היא מרשה לעצמה לומר שסמיר נקאש הוא "הסופר הגאוני". מאידך, אם היא כן יודעת לקרוא ולהבין את השפה ואת הלהגים הבגדדיים, אז היא באמת גאון ואני מתנצל.
    כשסיימתי לקרא את הכתבה חשבתי כי הדברים אינם ראויים להתייחסות. מה שכן עורר אותי להגיב היה הכתבה (כתבות) של ידידנו משה בן-הראש, כי אותו אנחנו מכירים וכולנו קוראים וכולנו מגיבים. לצערי אפשר לגזור גזרה שווה ולהשוות בין סמיר נקאש ז"ל לבין משה בן-הראש, ייבדל לחיים ארוכים. חייו של זה וחייו של זה הם חיים רוויי כאב ותיסכול,קנאה ושנאה ועוד כמה דברים שיעלו בהמשך דברי שהם תגובה לכתבותיו של משה ב"רשימות".
    "המאבק הוא על השפה. (הירהור בקול רם). משה, תרשה לי לחלוק אפילו על הכותרת. לדעתי, כפי שאני מקווה שאצליח להביע אותה. המאבק הוא לא על השפה ובוודאי אין זה "הירהור בקול רם". זו היא זעקה מרה וכואבת, בכיינית, גזענית והשחרת כל דבר שאתה מתייחס אליו. רק לצורך הבהרה. אתה אומר על סמיר נקאש. "היום אני רואה בו גיבור" אז אולי תאמר לנו מה ראית בו (אם ראית) קודם?
    אף אחד לא הכריח את סמיר נקאש ואף אחד לא מכריח אותך היום לכתוב באיזו שפה שהיא. הוא אז ואתה עכשיו, יכולים לכתוב בכל שפה שיתחשק לך. יחד עם זאת, מאחר ואתה מאוד מתנגד לכך שהסופרים המזרחיים "נאלצו", "התבקשו", "חויבו", "לעבור לשפה שמקיאה אותם", "לעבור לשפה שמדירה אותו ממנה", "שפה ישראלית שבה המזרחי הוא חוטב עצים", "לאמץ שפה שמגרשת אותו מן השפה". אתה מתלונן על שבגלל רצונך שלך להתקבל בחברה הישראלית, שאתה כל כך מתנגד לה, ושסמיר נקאש התנגד לה בחריפות רבה יותר, אתה צריך לבגוד בשפה שלך, אז למה שלא תהיה כמו סמיר נקאש "הגיבור" ותכתוב בכל שפה שתרצה, רק לא בעברית. וכך לא תבגוד בשפה שלך, שהיא שלך בלבד. ואף אחד מאלה שאתה מתלונן עליהם שפשוט לא מבין אותה, או שאינו מעוניין לקרא את הכתוב בה, וזו זכותו! אשם במשהו. וכמו שאתה אינך רוצה ש"יחייבו" אותך לכתוב בשפה שאינה שפתך, כך אין לך זכות "לחייב" אחרים לקרא את אשר אתה כותב.
    בפיסקה ה' של דבריך אתה מצטט שיחה בין שתי נשים שעשתה לך טוב על הנשמה. אני מצטער לומר לך כי לי אין מושג ואני מניח כי גם בעתיד לא יהיה לי מושג מה אמרו הנשים היקרות האלה. ויותר מזה. גם לא איכפת לי לא לדעת מה אמרו ומה השפה שבה דיברו. כי איך שלא תתייחס לבליל המילים הזה שאתה קורא לו "שפה מיוחדת", זו לא השפה שלי. ואתה גם שואל בצרפתית: "פורקואה פה". למה העברית (?) הזו לא יכולה להיות עברית ספרותית חיה. אם אינך מבין בעצמך למה, אומר לך בקצרה ובעברית המובנת לכל אחד, גם אם יש לו בעיות בהבנה: משום שזו לא עברית.
    מאחר ואתה מעריץ כל כך את סמיר נקאש, אשאל אותך שאלה ישירה. כמי שמבין צרפתית, וספרדית, וערבית מרוקנית וגם עברית שהיא שפה שנואה עליך ושרק אחרי שכתבת בה חמישה סיפרי שירה וחמישה סיפרי פרוזה הבנת שאתה "פשוט לא יודע לכתוב כפי שמצפים ממני", למה שלא תעשה כמו שעשה הנערץ על ידך ותחזור לכתוב בשפה שהיא שפתך, ואל תצפה להיות מקובל על ידי החברה "הישראלית – אשכנזית"?
    לסיכום: אינני מסכים עם "כל עיתונאי אשכנזי" ולא עם "הכתבה הנוטפת גזענות של הגב' נרי לבנה" ואינני חושב שצריך "להתעלל בכלים יענו פסיכולוגיים בכל מזרחי שמנסה להרים את הראש מעל פני המים". אבל גם אינני מסכים כי מדובר במאבק על השפה. ואולי בכל זאת כדאי לראות בכך בעיה נפשית.

    פורסם ב 14 באוגוסט 2004 03:12 במדור אקטואליה | 0 תגובות

    באתר רשימות ע"י אהרון חבר

    אהבתי

  26. לאזרח, תודה.
    לאיריס, טוב, את יודעת שיש הטוענים כי אהבה היא סוג של מחלה… אבל הם בדרך כלל מתבלבלים בין אהבה להתאהבות. (:
    בנוגע ליהושע, אני חושבת שההחלטה להרביץ בנו תורה, סליחה תרבות, מעל שער עיתון הארץ, נבעה אולי מתוך הרצון להעמיד קונטרה לאותם אינטלקטואלים מזרחים שמגדירים את עצמם יהודים-ערבים. יהושע כנראה נדרש להחליט האם הוא כאן או שם, בדומה ליהודי בניכר כפי שציינת, שזועק "תראו, אני כמוכם" ורק שלא יחשבו שבסתר הוא חושב אחרת ומהווה גיס חמישי לדעה ההגמונית. זה קשה קבל החלטה לכאן או לכאן כאשר מצמידים אותך אל הקיר ודורשים תשובה, דרוש אומץ רב להדוף את כולם ולומר אני גם וגם, אזרח העולם, ועוד יותר קשה לחיות עם זהות מפוצלת, היברידית ולהיות שלם איתה.

    אהבתי

  27. גם אני תהיתי בעצמי למה הוא עוד הולך וצועק "אני אשכנזי" בכל מקום. כשאני מסתכלת על יהודים בגולה, הם עשו ועושים את זה, כי יש בפנים איזה מקום אמיתי שיודע שלא יקבלו אותם אף פעם ושכשהמצב יהיה קשה והיה מקום רק לשניים על הפודיום: אז עוז וגרוסמן ישארו (ובוודאי שרק בגלל האיכותיות הספרותיות, אלא מה?). ואולי הוא יודע את זה בעומק ליבו ומשם הוא צועק?
    הוא יודע שהחיבוק הזה של הממסד הוא על תנאי. זו לא אהבה אמיתית…אפרופו ולנטייסדיי (שאתמול קראתי שהוא קדוש של שתי מחלות בכלל)

    אהבתי

  28. מתי בפעם האחרונה פתחת אטלב והבטת במפה הגיאוגרפית כאן? אם תסתכל טוב, תראה שהמיקום של מדינת היהודים הוא בדיוק במרכז המרחב האיסלמי שמתחיל עם טורקיה בצפון, ממשיך לאירן, עיראק, סוריה ולבנון, יורד לערב הסעודית ותימן וממשיך לכיוון מערב עם מצרים ומרוקו, ובטח שכחתי איזה מדינה בדרך.
    בדיוק באמצע וממש קרוב לים, במקום אסטרטגי מרכזי, בחרו היהודים להקים לעצמם מדינה. בלב האיסלאם. עכשיו, תגיד לי אתה, אם המצב היה הפוך, והמוסלמים היו תוקעים להם מדינה בתוך המרחב היהודי, איך היית מרגיש?
    למוסלמים אין בעיה עם היהודים כמו שיש להם בעיה עם "האויב הציוני". מבחינתם, זה לא
    מעניין אותם שלא מצאנו מקום אחר להשתקע בו מה שמעניין אותם זה שבחרנו דווקא להיתקע להם באמצע המרחב שלהם.
    כדי להגיע לדיאלוג אמיתי, אתה צריך קודם כל להבין איך הצד השני מרגיש, לפתח רגישות כלפי הזעם והכעס והרצון לנקום שהוא רק תוצאה של הרגשות האלה.
    בדיוק כמו שאנחנו צריכים להבין את הכעס שלהם שנתקענו להם באמצע, הם צריכים להבין שאין לנו ברירה אחרת. אין לנו מקום אחר. ראינו כבר מה עשו לנו הנוצרים באירופה עם כל הנאורות התרבותית שלהם. ,

    אהבתי

  29. "נכון שנתקענו לכם כמו עצם בגרון במרחב האיסלמי"
    אז מה שאת בעצם זה נאצריסטית,נכון? לפחות תודי בזה בגלוי כפרה.

    אהבתי

  30. אגב, למי לרשום את הצ'ק על שירותי המזכירות שאתה מספק לי כאן באתר?
    ועוד דבר- סמי שלום שטרית הוא לא הגורו שלי. אין לי גורואים. וגם אם תרצה שאני אהיה הגורו שלך, אני לא אסכים, כי אני לא מאמינה בזה. .

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s