מודל היופי לאן?

(פורסם במוסף "סגנון", מעריב)

"אישה יפה היא גן עדן לעיניים, שותפה לכיס וגיהינום לנשמה" (אליזבת גריסטון)

השאיפה הבלתי מעורערת של העידן הנוכחי היא הרצון להיות יפים. מה אנחנו לא עושים כדי להיות יפים יותר? מאיפור, מסכות הזנה, דרך תסרוקות ועד לניתוחים להצרת הגזרה. אפילו הרוחניים שבינינו מדקלמים נוסחאות של אנטי אייג'ינג, כי להיות יפה זה להיות צעיר ורענן, ללא קמטים ועם פנים מעוצבות לפי מידות סימטריות מדויקות. יופי פנימי זה יפה, אבל בעידן שלנו זה לא מה שפותח את הדלתות בדרך להצלחה. האם החברה המערבית רוקנה אותנו מכל הערכים של הטוב והיפה האמיתי והחליפה אותם במשוואה ההרסנית הקושרת כסף ויופי כפרמטרים היחידים להצלחה בחיים? רגע לפני שכולנו ניישר קו עם מודל יופי אוניברסאלי שיהפוך אותנו לדומים ומשעממים, צוות מומחים משיב על שאלת הבל היופי ושקר החן. האם נמשיך לנתח את עצמנו לדעת או שמא נחזור לאחור אל המראה הטבעי נטול המייק אפ?

פרופסור רות לורנד מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה טוענת בספרה שיצא באחרונה "היופי בראי הפילוסופיה" (הוצאת אוניברסיטת חיפה, 2007) כי אין דבר כזה מודל יופי נצחי וכי כל דימוי היופי נבנה מתוך הערכים הפרטיים והתרבותיים שלנו.

"כשאנשים מדברים על נצחיות של ערך היופי הם מבטאים את האמונה החזקה שיש להם או את משאלת הלב, אך מעבר לזה אין משמעות לנצחיות של מודל יופי מסוים. כיעור למשל, הוא תגובת נגד למה שנראה לנו כבלתי מתיישב עם הערכים שלנו או עם דימוי היופי שלנו. אנו נוטים לייחס ליופי החיצוני עדות על אופיו של האדם ותכונותיו מפני שלביטוי החזותי של תכונות חיוביות יש תפקיד בעיצוב דימוי היופי. למשל, פנים אדיבות מיפות את הפנים ואילו פנים כעוסות או ממורמרות מפחיתות מיופים. מסיבה זו אנשים יפים מועדפים על פי רוב במקומות עבודה ובחיי האהבה, למרות שניסיון החיים מלמד אותנו שחזות יפה איננה בהכרח מעידה על פנימיות יפה או על כישרונות. קשה לנו שלא להיענות לנראות החיצונית, אבל זה בעיקר בקרב אנשים צעירים שנוטים לשיפוט מהיר".

פרופסור רות לורנד

פרופסור רות לורנד

ומה בנוגע לנשים מבוגרות יותר הרי גם הן לוקחות חלק לא קטן במרוץ אחר היופי.

"המרוץ אחר היופי משמעו מאמץ להתאים לדימוי היופי המקובל ולערכים הקובעים אותו. זו נטייה טבעית לרצות להיראות יפים בהתאם למה שנחשב לחיובי בחברה, אבל מצד שני מאבדים את שיקול הדעת הביקורתי כאשר מאמצים ערכים כאלה ללא הבחנה. רזון מופרז, למשל, הוא דוגמה מובהקת לנטייה אופנתית שמקורה בשיקולי המעצבים והפרסומאים, שהתפתחה לערך שצריך להגשימו ללא שיקול דעת. הרצון להיות יפה או להתאים למודל יופי הנקשר להצלחה איננו שלילי בעיקרו, אבל כאשר הרצון הזה דוחק כל שיקול דעת אחר כגון בריאות או מוסריות, זה מקבל גוון שלילי."

מהו השינוי המשמעותי ביותר שחל במאה העשרים?

"השינוי המרכזי במאה העשרים הוא שהפסיקו להתעניין בשאלת היופי לאחר שבמאות הקודמות הנושא הזה היה חביב על הפילוסופים. כמו בכל תחום, גם בדיון הפילוסופי יש אופנות וכיום מקובל להפריד בין אמנות לבין יופי הנתפש כתכונה שטחית ולא מעניינת."

"תראו, יש לי כסף!"

אולי מבחינה פילוסופית היופי נתפש כתכונה שטחית ולא מעניינת, אבל עבור נשים רבות היופי הוא כלי חשוב להשגת מעמד, כוח וכסף. ד"ר קציעה עלון, אוצרת וראש החוג ללימודי מגדר בבית ברל, עומדת על הקשר ההדוק בין יופי לרכישת מעמד חברתי גבוה וצופה כי בעוד חמישים שנה נסגוד לגוף שלנו על חשבון הנפש הריקה.

"הסוציולוג פייר בורדיה אמר שאנחנו תמיד מאמצים מודלים אסתטיים של המעמד הגבוה יותר משלנו כי זה בעצם כמו להגיד 'תראו, יש לי כסף וזמן להשקיע בעצמי'. שיזוף למשל, הוא דוגמה למודל יופי שמכתיב מעמד. באירופה להיות שזוף זה כרטיס כניסה למעמד הגבוה כי זה אומר שיש לך זמן לצאת לחופשות ארוכות ולהשתזף בחורף ובקיץ. מכאן נפוץ השיזוף המלאכותי שמקנה לך מראה זוהר כמו למעמד הגבוה. אותו דבר הניתוחים הפלסטיים, זו פרקטיקה של להראות שיש לי כסף, ואם את בעד המראה הטבעי, אז גם כאן יש תעשייה של קרמים טבעיים שאת צריכה לאמץ. ערוצי הלייף סטייל מתאימים לכל אחת את הסטייל שלה, כי זה לא משנה איזה סטייל יש לך, את צריכה לאמץ מודל יופי כלשהו. יופי הוא המשאב היחיד של נשים עניות ללא השכלה ומעמד להתקדם בחיים. לא בכדי לתחרויות היופי לא מגיעות בנות המעמד הגבוה שלא נאה להן להשתתף בשוק הבשר".

איזה מודל יופי שולט היום ומה צופן העתיד?

"מודל היופי הנפוץ ששולט היום הוא זה המאפיין את המעמד הגבוה- אף סולד ושיער חלק בניגוד לאפרו המתולתל והאף השטוח והרחב. בהתאם לכך נשים עושות ניתוחי אף והחלקה יפנית. זו מערכת מורכבת שמאותתת לסביבה מי את לפי כמה את משקיעה בטיפוח שזה פועל יוצא של כמה כסף יש לך בבנק. בעוד חמישים שנה תגבר המגמה הזו שאנו כבר רואים אותה היום של השקעת זמן וכסף בטיפוח הגופניות. יהיו עוד מכונים וניתוחים והגוף יהפוך למקדש שסוגדים לו ואנשים יפסלו את עצמם. אם לא תהיה התקדמות רוחנית במקביל לסגידה לגוף או אפילו על חשבונו, הגוף המושלם יישאר כמו כלי ריק מתוכן ויסתיר נפש חלולה וזו תהיה דרך המלך להתפתחות של עוד תחלואים. כבר היום משווקים תורות רוחניות עם קפסולות של אנטי אייג'ינג שמטרתן להפוך אותך לצעירה יותר."

 

"אישה יפה היא כמו סולם שבסיסו על האדמה וראשו בשמים" (ר' נחמן מברסלב)

התשובה לשאלה כיצד נקבע מודל היופי שנויה במחלוקת בין שתי גישות: זו הסוציולוגית וזו האבולוציונית. הראשונה טוענת כי מודל היופי הוא תלוי תרבות וזמן ונקבע בהתאם לתרבות השולטת ולמצב הכלכלי והפוליטי, לפיכך אידיאל היופי מוכתב על ידי גברים, אמצעי התקשורת ועולם הפרסום. הגישה האבולוציונית טוענת כי מודל היופי מוכתב על ידי קוד גנטי קדום הטבוע בכולנו ועקרונות הברירה הטבעית דואגים כי איכויות גנטיות טובות כמו מבנה סימטרי ימשכו את תשומת לבנו. על פי המודל הזה היפה הוא בעל עור חלק ובהיר, שיער שופע, חזה מפותח ואגן מעוגל המשדרים יופי אך בעצם מעידים על פוריות ובריאות טובה.

פרופסור סילביה ביז'אווי, סוציולוגית מהמכללה למנהל ומכללת בית ברל, מסבירה מדוע בחברה הישראלית המרוץ אחר מודל היופי נדון מראש לכישלון.

"מודל היופי המערבי הוא הדרך שלנו להתחבר לעולם המערבי, אבל חלק גדול מהאוכלוסייה שלנו לא לבן ובעל שיער חלק ובלונדיני. אנחנו חיים בתרבות קפיטליסטית לא מערבית. האוכלוסייה שלנו ברובה לא מערבית ואנחנו לא מתחברים אליה לא אידיאולוגית ולא פיזית. בפער הזה נכנסת תעשייה שלמה שמזינה גלגל כלכלי הנשען על מודל היופי האמריקאי שאותו מכתיבים התאגידים של הקוסמטיקה והוליווד. אצלנו זה לא רק ביטוי מעמדי קפיטליסטי אלא ביטוי של זהות לאן אנחנו רוצים להשתייך. זוהי דרך למערב את החברה הישראלית וליצור תעודת זהות שבכלל לא שייכת לכולם אלא לאליטה שמובילה אותנו בדרך למערב. זה מתבטא בעיקר בפרסומות שאין בהן חרדים או ערבים אלא אנשים בהירים והרזון הוא בכלל תעשייה שלמה שאנחנו בין המדינות שמובילות אותה. אנורקסיה היא מחלה כתוצאה ממיתוס היופי וזה מתחיל כבר בבית הספר כשהילדה היפה והרזה היא מלכת הכיתה ולא זו הספורטאית. גם הייצוג התקשורתי של השמנים הוא לא מחמיא. ב"לרדת בגדול" למשל, משפילים את המתמודדים בשיח סדיסטי כאילו הם פשעו לאנושות ועליהם לסבול."

האם בעתיד נייצר מודל יופי ישראלי משלנו?

"כמו שזה נראה עכשיו, המציאות הגלובלית הופכת אותנו לחד ממדים כאשר המסורת המערבית לפיה האדם צריך לשלוט על הטבע ולא להתחבר אליו, תמשיך לשלוט באמצעות הטכנולוגיה. אפילו תנועת הנגד של הניו אייג' הפכה להיות מתועשת היום."

הפסיכולוג האבולוציוני, ד"ר אורן חסון, מחזק את הדעה כי בעתיד ישלוט המודל האירופי הלבן, אבל לא רק משום שהכוח הכלכלי חברתי הוא הקובע את מודל היופי, אלא בעיקר בזכות ההעדפה שלנו לסימטריה.

"פנים סימטריים נחשבים ליפים יותר וזה לא משנה מתי ובאיזו תרבות. התבנית הבסיסית שלנו היא סימטרית, השינויים בדרך נעשים כאשר ישנו לחץ פיזיולוגי חברתי כמו מחלות או רעב שגורמים לסטיות מהסימטריה ואז הסיכוי לסימטריה בין שני צדי הפנים הוא פחות טוב. זו הסיבה גם שיופי קשור למעמד כלכלי. לגברים הפרמטר החשוב ביותר הוא מראה חיצוני צעיר יותר. זה אבולוציוני אוניברסאלי. אנחנו יוצרים קשרים לאורך זמן ולכן מחפשים אישה עם תקופת פוריות ארוכה שיכולה להביא יותר ילדים בממוצע. התכונה לרצות נשים צעירות יהיו לה נציגים גם בדורות הבאים והיא תגרום לגבר להתחתן עם צעירות. זה קבוע , זה לא ישתנה. לכן, כל המרוץ של נשים להישאר צעירה שמקבל ביטוי בניתוחים ודיאטות לא ייפסק. הפרמטר הכי חשוב עבור נשים הוא סטטוס סוציו אקונומי- מתחברות עם כוח חברתי כלכלי לעזור לה לגדל הרבה ילדים. גם זה לא ישתנה."

איזה מראה ישלוט בעתיד?

"כבר עכשיו יש ערבוב גנטי יותר גדול בין קבוצות אתניות שונות, אבל הכוח החברתי הכלכלי קובע את מודל היופי. מושג היופי יותר גלובלי ופחות ממוצע מקומי, אבל הדמויות ההוליוודיות מכתיבות את המודל, אפשר לראות שיש מעט מאוד שחורים שזכו באוסקר וגם אלה שזכו הם בעלי תווי פנים לא אפריקאיים. כך שהיופי האירופאי עדיין שולט וזה הולך להישאר כך בחמישים השנים הקרובות."

שי אביטל, הבעלים של סוכנות הדוגמנות עלית מודלס ישראל, מחזק את דעתו של ד"ר חסון: "עד לפני שנתיים היה קשה בארץ לקבל את המראה של לבן עם עיניים כחולות וברוב הקמפיינים היו מככבות דוגמניות ישראליות כמו סנדי בר ומירי בוהדנה. העלייה הרוסית השביחה את ענף הדוגמנות והמראה הרוסי זה הדבר הכי בולט בארץ, וזאת גם לדעתי המגמה בשנים הבאות. הנטייה הזו היא גם בעקבות נטייה עולמית שגם בה 60 אחוזים מהקמפיינים בתעשייה זה דוגמניות עם מראה סלבי. אני לא יכול לומר מה יהיה בעתיד הרחוק כי מודל היופי משתנה כל הזמן, אבל המראה הטבעי ללא ניתוחים ישלוט לנצח כמודל יופי."

"זה לא משנה כמה היו אומרים לי שאני יפה, אני לא הייתי שלמה עם עצמי"

האירוניה במרדף אחר מודל היופי הנכסף היא שגם כאשר מגיעים אליו, כלל לא בטוח שהוא זה שיעניק לנו את האושר הגדול ותחושת השלמות הפנימית. היופי החיצוני אולי פותח דלתות, אבל אם לא נאמין בו עמוק בפנים, לא יעזור שום שולחן ניתוחים.

קסניה סטפנוב, דוגמנית בת 17 מסוכנות עלית מודלס, מדגמנת כבר שלוש שנים, אבל רק לפני שנה וחצי היא הכירה לראשונה בחייה ביופייה. זה קרה כאשר זכתה במקום הראשון בתחרות פאשן טיוי העולמית בפריס ועד אז לא עזרו כל המחמאות שקיבלה לביטחון העצמי הרעוע שלה.

קסניה סטפנוב"זה לא משנה כמה היו אומרים לי שאני יפה, אני לא הייתי שלמה עם עצמי ותמיד הסתכלתי על האוזניים הבולטות וכפות הרגליים הגדולות שלי וביטלתי את זה. חשבתי שהם פשוט לא יודעים את המגרעות שלי ולכן הם אומרים ככה. אחרי התחרות זו הייתה הפעם הראשונה שהסתכלתי על עצמי במראה והצלחתי לקבל את כל החסרונות שלי. עד לפני ארבעה חודשים לא העזתי ללכת עם כפכפי אצבע ובשיער אסוף."

בבית ספר היית מלכת הכיתה?

"הייתי בין המקובלים אבל לא מלכת הכיתה, תמיד הייתי החברה של המנהיגה. מלכות הכיתה לא היו בנות יפות, אבל היה להן ביטחון עצמי ואני הייתי נשרכת מאחוריהן. החיסרון הגדול בלהיות יפה הוא שאני לא תמיד מסתדרת עם בנות כי הן מעניקות למראה החיצוני משקל גדול ובנים מייחסים לו תכונות של אישה קרה, סנובית ואנורקטית. היתרון הגדול הוא שדלתות כל הזמן נפתחות בפנייך. יופי פותח דלתות לא מעטות חד משמעית".

את משתמשת ביופי שלך כדי לרכוש מעמד יותר טוב בחיים?

"אני מודעת לכך שעם היופי שלי אני יכולה להתחתן עם מישהו שיש לו כסף וכוח או להפעיל מניפולציה על אנשים שיכולים להביא לי את זה, אבל יכולת תמרון היא תכונה נשית, כמו שכל אישה יכולה לתחמן את הבעל שלה לדברים הכי קטנים. בגדול, יופי אולי יכול להשיג סוכרייה בחינם במכולת, אבל לא להפוך אותך לראש ממשלה או לאשת עסקים מצליחה".

מה יקרה ביום שיפסיקו להסתכל עלייך ברחוב?

"אם היית שואלת אותי לפני שנה הייתי אומרת בסדר, לא נורא אני אתמודד, אבל עכשיו כשאני כבר מאמינה ביופי שלי, זה בטח יפריע לי. עד לפני שנה שקלתי לעשות ניתוח להקטנת האוזניים, אבל עכשיו אני כבר לא רוצה. אני לא אלחם בזקנה אלא אקבל את דרך הטבע."

המראה הטבעי? מניפולציה של האותנטיות

התחזית לעיצוב מודל היופי לשנים הבאות אינה מציגה תמונה נעימה. יותר ניתוחים ומרדף אחר הגוף הצעיר ובעיקר טכנולוגיות מתקדמות שיאפשרו לנו לשנות את הגוף באמצעות גלים רדיופוניים ואף זריקות גנטיות. בעוד עשר שנים בערך כבר תוכלו להנפיק מפרט גנטי שיאפשר לכם לדעת מתי בדיוק תצמח לכם השערה האפורה הראשונה, השאלה היא בשביל מה צריך בכלל לדעת? פרופסור דב הרצנברג, מומחה לאסתטיקה מהמחלקה לפילוסופיה כללית באוניברסיטת בר אילן, מבכה את התחזית האפוקליפטית.

האם שגעת היופי תמשיך להיות הנוירוזה הגדולה של המאה העשרים ואחת?

"כן. מה שהטכנולוגיה מאפשרת היום מבטא משהו פנימי, משבר חברתי עולמי. ההיסטוריה החברתית מעידה על התרוקנות האנושות מכל ערכיה, האלוהות, הדתות, המוסר. אנחנו חיים כאילו אין מחר, מסונוורים על ידי ההישגים הטכנולוגים ולא עוצרים לרגע לחשוב מה כדאי ומה רצוי. אני מקווה שבעתיד נהיה מסוגלים לומר יותר ויותר שלמרות שהטכנולוגיה מאפשרת, עתיד אנושות לא מאפשר לנו זאת מבחינה ערכית. אנחנו בתקופת משבר מעוף שגורם לרדוקציה לעצמי. אנחנו מרגישים יותר בסכנה וללא שייכות לערכים ולכן האינדוודואל צועק הצילו. זה לא היה כך מאז ומתמיד. בעולם ערכי שבו יש אופק שעבורו יש אפשרות לשייכות, השאלה של העצמי צועקת פחות. היום, הואיל וכל זה מתמוטט, מה שנשאר זה הגוף והיופי החיצוני כמבטאים את האני."

האם בעתיד נוכל כולנו להיות יפים בהתאם למודל אחד אוניברסאלי?

"מבחינת תולדות האסתטיקה, אין יופי אוניברסאלי ומודל היופי משתנה עם תרבות וזמן, עם זאת אנחנו מנסים בכל מחיר למצוא את המודל הנצחי האוניברסאלי, והאבסורד הגדול הוא שהאוניברסליזם האסתטי קשור לאוניברסליזם מוסרי. כלומר, גיוס היופי והאסתטיקה כדי למצוא אחדות בין האנשים בעולם, משל היה זה הדבר היחיד שיכול לאחד אותם. היופי לא רק מוזמן, אלא נקרא להתגייס ליוזמה הזו כדי שלא נישאר ביקורתיים ונמצא בעצמנו בית מפויס. ההצהרה שיש מודל יופי אוניברסאלי רק מעידה עד כמה אנחנו נתונים במשבר של חוסר אחדות ועד כמה הביקורתיות משסעת בנו עמוקות. היום כבר לא מאמינים במודל היופי הנצחי כי אנחנו בתקופה של כלכלה והכול הולך, יש סופר מרקט וכל אחד בוחר מה יפה לו".

ד"ר אשר עידן, מהמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר אילן ומרצה לניהול עתיד באוניברסיטת תל אביב, דווקא רואה תמונה יפה בעלת גוונים פלורליסטים.

"בשנתיים האחרונות אנחנו רואים שינוי קיצוני בעולם והכפר הגלובלי מתפרק. בעוד עשר שנים אנחנו נראה גל דימויים חדשים שיחליפו את המודל היפה של רזה ולבן. הלבן הבלונדיני יישאר, אבל יופיעו מודלים אלטרנטיביים, כי גם מודל היופי יתפרק לתת תרבויות ותת מודלים. נראה מודל יופי שחורי, בלונדיניות שמנמנות, סינים ומבוגרים יפים. גם בתחום הניתוחים, מכוני הכושר והזרקות הבוטוקס יש היפוך מגמה בעקבות פענוח הקוד הגנטי של כל אדם. המרשם להכנת אדם כבר קיים בתחום הביוטכנולוגיה ואני מאמין שבחמישים השנים הבאות, במקום לחתוך בבשר כדי לשאוב שומן נוכל לשנות את המרשם הגנטי על ידי זריקה פשוטה שתמחק את הקוד הגנטי שמייצר שומן עודף. אותו דבר בשיזוף העור, במקום ללכת למכון שיזוף, נוכל לתכנת שיזוף של העור שלנו. נוכל להפעיל מניפולציה גנטית על הגוף שלנו כמו במחשב, לפי פלט הגנים שלי. אם במרשם רואים שיש פקודה למעיים לספוג יותר, מזריקים קוד גנטי שמתלבש על הגנים ומורה לעצור את הספיגה למעיים".

אפשר להזמין פלט כזה כבר היום?

"בצורה ניסויית זה עולה מיליון דולר לקבל מרשם כזה והזריקה עצמה נמצאת בשלב ניסויי. אני מאמין שבתוך עשר שנים המרשם האישי יעלה בסביבות 2000 דולר. כך שבשנת 2017 כל אחד יוכל במחיר הזה לקבל מרשם שיפרט מה יקרה לו לעת זקנה, מתי ומה הוא יעביר לבנים שלו. פיתוח הזריקה יושלם הרבה יותר מאוחר, בין 20-30 שנים".

איך אנחנו נרצה להיות? המראה הטבעי או מודל הבלונדינית?

"המראה הטבעי הוא חלק מהמניפולציה של האותנטיות. אתה מאמין שזה מה שאתה רוצה ולכן אתה לא מתנגד, אבל בעצם יש מי שאומר לך מהו המראה הטבעי. כל התחזיות היום מצביעות בבירור שבשנת 2020 סין הופכת למעצמה הכלכלית הגדולה בעולם וזה שובר מונופול דומיננטי של תרבות מערבית ששלט בעולם במשך מאות שלמות. במילים אחרות, מודל היופי כבר לא יהיה בלונדיני עם עיניים כחולות, שנמצא כבר עכשיו בירידה, אלא יותר לכיוון נעמי קמבל עם שפתיים עבות. כבר עכשיו יש בלונדיניות שעושות צמות כמו של אתיופיות."

העתיד: יותר ניתוחים ופחות אנטי אייג'ינג

ד"ר אלדד מור, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית מתל אביב, לא מאמין בקוד גנטי שיחליף את האזמל, אולם כבר עכשיו הוא מתאמן על המכשיר החדש שפותח בארצות הברית שמאפשר למתוח את העור באמצעות גלי רדיו בלבד. לדבריו, הנטייה להיראות טוב לא תיעלם אלא אף תגבר כטרנד עולמי שנמצא כבר כאן.

"אני צופה שבעוד עשר שנים כל אדם שני יעשה משהו פלאסטי בגוף, אפילו סתם בשביל הניסיון לראות איך זה. האנטי אייג'ינג כבר עכשיו לא פופולארי כמו שהיה לפני חמש – שש שנים וכולם או מנתחים או עושים הזרקות. להיראות טוב זה להיות בריא וכמות הניתוחים תלך ותגדל."

איך אתה בטוח כל כך?

ד"ר אלדד מור

"אנשים היום לא פורשים לפנסיה. כולם עובדים עד גיל מאוחר ואתה רוצה להיראות טוב בעבודה. אם את נראית עשר שנים יותר מהגיל שלך, את לא מרגישה מאושרת. לפני 11 שנים היינו פחות ממאה פלסטיקאים בארץ ואני עוד חששתי שלא תהיה עבודה לכולם, היום אנחנו 140 מנתחים ויש עבודה לכולם מעל ומעבר. ביחס לארצות הברית ולאוכלוסייה בארץ זה המון.

"כולן רוצות להיות רזות וחטובות כמו בגיל עשרים. בעתיד ניתוחי הפנים יתפסו תאוצה וקבוצת הגילאים של 45-50 תגדל ואולי גם נגיע לגילים צעירים יותר. כרגע רץ בארצות הברית מכשיר חדש שפיתחו שמשדר גלי רדיו שמשודרים לעור וגורמים לטראומה לרקמת העור. כתוצאה מכך התאים מתחילים לייצר חלבונים אלסטין וקולגן האחראים למיצוק ומתיחת העור. המכשיר נקרא טרמז והטיפולים בו מאוד יקרים. הוא מיועד לאנשים שלא רוצים לעבור ניתוח או שרוצים תוצאה ללא ניתוח. זה טיפול חד פעמי ותוך חצי שנה האפקט של מתיחת העור נוצר. התוצאה מחזיקה שנתיים עד שהעור מאבד מהאלסטיות וצריכים לעבור שוב טיפול. זה מתאים רק לנשים במצב עור מסוים, אבל זה בטח עוד יתפתח.

"בעתיד גם גברים ייכנסו חזק לטיפולים פלאסטיים. כבר עכשיו זה קורה אבל בקצב איטי. לפני עשר שנים גברים עשו בקושי ניתוח עפעפיים והיו שולחים אותם לפסיכולוג לפני שעברו אצל הפלסטיקאי. היום 25 אחוז מהניתוחים זה גברים שעושים גם ניתוחי אף."

בסוף כולנו נהיה מודל אחד משובט.

"לא נהפוך לאותו מודל כי לא עושים את אותו ניתוח לכולם. זה תלוי במנתח אם הוא מתאים את הניתוח לפנים של הבנאדם או לא. העולם אולי רוצה להיראות אותו דבר אבל זה לא יקרה, יש נתונים גנטיים מסוימים שלא נוכל להשפיע עליהם".

אז ימציאו קוד גנטי שיוזרק לגוף שלנו והוא יעשה את העבודה.

"זה רחוק מאוד מלהיות פרקטי. ברגע שהגוף נוצר יש גנים מסוימים. גם אם ההנדסה הגנטית תמצא את הגנים שאחראים להתפתחות הסרטן, זה לא יפתור את זה שבגיל 45 השיער שלך יתחיל להאפיר. שינוי המראה החיצוני זה לא משהו שהגוף יכול לעשות לבד, ברגע שאנחנו נוצרים, השינוי יכול להיות רק חיצוני."

6 מחשבות על “מודל היופי לאן?

  1. בעיקר זה הנשי, משתנה כמעט תמיד כתגובתנגד לכוח אחר שנשים מצליחות להשיג בחברה (כסף, השפעה, חופש מיני) – ומציב מיד סטנדרטים בלתי אפשריים, מגבילים, מאמללים. בנוסף, ישנה התעשייה אדירת הממדים שמרוויחה כסף מכך שמודל היופי הוא תמיד בלתי ניתן להשגה, ולכן מחייב השקעה ובעיקר תחושה קבועה, יציבה ומתמדת של אומללות.

    (יופי של כתבה, אגב – כלומר כתבה מצוינת…)

    אהבתי

  2. מעניין חלקית

    יפה להתמקד במשקל היופי בעתידנו, אבל להתמקד במודל היופי בעתיד רק מלמד על ההתעסקות המופרזת בנושא, זו שהפכה את היופי לחלק גדול מדי בחיינו

    כל דבר שנוצר, אנחנו יוצרים אותנו
    לפיכך אנחנו יכולים גם לשבור אותו
    לא עדיף ללכת לשם?

    יש מספיק אנשים, "יפים" ו"מכוערים" שהיו רוצים לשבור את הדפוס אליו נכנסנו בעולם, הסגידה למראה החיצוני

    לא הגיע הזמן לעשות משהו בעניין?

    אהבתי

  3. תודה, תוקן.
    הכתבה איננה מציגה ריאיון עם פרופסור לורנד בלבד אלא קשת רחבה של מומחים העוסקים בשאלת מודל היופי.
    מדוע זה משנה לך היכן פורסם הריאיון?

    אהבתי

  4. ספרה של פרופ' לורנד לא פורסם בהוצאת כתר, כי אם בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.

    כמו כן, האם הראיון שלך איתה מפורסם כאן בלבד?

    אהבתי

כתיבת תגובה