קוסמופוליטן נקי

צמד המילים שנקשר לתפקידה של האישה בתנ"ך הוא "עזר כנגדו". במשך שנים נהוג לפרש צמד זה כתפקיד פסיבי, במשמעות של לספק את רצונו של הגבר, לעזור לו לממש את רצונותיו באשר הם. אולם הפרשנות הפמיניסטית תטען כי במילה "כנגדו" תפקידה של האישה לכוון את הגבר אל חיי רוח, אל דרך הוליסטית הכוללת מערכת ערכים המחברת בין עולמות, ועל כן, לעתים היא אף צריכה לעמוד מולו במובן של להתנגד לו, כדי להוות לו שיקוף של פעולותיו. עמדה זו מציגה אקטיביות בתפקידה של האישה.
אכן, למרות כי על חייהן של הנשים בתקופת התלמוד ידוע לנו מעט, טוען אדמיאל קוסמן בספרו החדש "מסכת נשים", (הוצאת כתר) אפשר ללמוד ממקצת הסיפורים, כי "במסגרת החברתית באותם הזמנים מעמדה של האישה היה נחות והיא נותקה ממרכז העשייה הציבורית, מן חיי החוץ ותפקידה צומצם אל פנים הבית והעיסוק בו. אולם בכל הקשור ליחסים שבין אישה לבין בעלה, ובינה לבין עולם הגברים בכלל, נקבע מעמדה באופן אינדיווידואלי לגמרי לפי כוחה ולפי עוצמת אישיותה". (עמוד 171)
בדרך רגישה ובמבט עדין מנתח קוסמן כשלושים סיפורים, אגדות ושירים יהודיים מימי הביניים והתלמוד שכולם עוסקים באישה ובנשיות. בניתוחיו הוא מתייחס לפרשנויות השונות ממחקר התלמוד, הקבלה והחסידות וכן מן חקר הספרות והמגדר, הפסיכואנליזה ותיאוריות פוסט מודרניות כגון של לקאן והיידיגר.
אולם בעיקר, יופיו של הספר, הוא במסע שמשרטט קוסמן בהציגו את פרשנותו הפרטית שלו, זו הכוללת התייחסויות לפרשנים מן העבר ומן ההווה, ממזגת ביניהם ומציגה את הממד האישי, האינטימי של נקודת התצפית הנשית בכל סיפור. לצד הפרשנות החברתית, הדתית והרוחנית, נמצא שם תמיד שיר הלל לאישה, לכוחה ולתפקידה בעולם השכינה. זהו מסע רוחני בעקבות הנשיות כפי שהיא מיוצגת במקורות הקדומים, מסע המובא כאן בגובה העיניים ומציג את הטקסטים האלה משל היו רלוונטיים גם היום.
הספר נחלק לחמישה שערים: חכמה נשית; כיצד נשים מלמדות את הגבר מהו שפע אמיתי וכיצד הגבר הוא בתפקיד השוטה בעולמן הרוחני. אהבה, מסירות ונאמנות;  פרק נפלא העוסק בקשר בין אמונה לנאמנות, סבל וסבלנות וכיצד נשים מצליחות להעביר את הקשר בין אמונה לראיית ידע העולם, כיצד הוויתור על המאבק שגברים כה אוהבים, הוא המעניק לנו חיים. בפרק זה ישנה התייחסות גם לתרבות הצריכה בסיפורו של רבי חנינה, על מושג הפראייר ומשמעותו האמיתית בסיפור על פנטטקה, רועה הזונות מקיסרין, שמזכיר מאוד את הסיפור הנפלא של יצחק בשביס-זינגר "גימפל השוטה", הסיפור על אהבתם של אברהם אבינו ושרה אשתו שמלמד אותנו כי בפני אנשים ציניים נעולים תמיד שערי האהבה וגולת הכותרת, הסיפור החותם את הפרק, ניתוח מבריק לשירו של נתן זך "טליתא קומי" (עמוד 72) שמתכתב עם הברית הישנה והחדשה, ומשיב בחזרה עבור אותם קטני אמונה כי גם התרסתם כנגד האל למעשה רק מחזקת את קיומו.
השער השלישי עוסק בנושאים של תשוקה ויופי ובוחן מקרוב סוגיות הקשורות במודל היופי הרבני. למשל, כיצד התייחסו הפרשנים לבחירתו של יעקב ברחל רק משום שהייתה יפה? האם זו תכונה מספקת לבחירה נבונה של כלה? קוסמן טוען כי האסתטיקה בעולמם של חכמים ובמיוחד האסתטיקה של גוף האדם עוררה מתח חריף ולפי תפישתם יופיו של הגוף לא היה מנותק מההקשר המיני. (עמוד 107). ההנחה הסמויה של תפישה זו היא שהחוכמה האמיתית חוכמת התורה שנחשבת לאלוהית אינה עניין אינטלקטואלי גרידא אלא משוקע בה יסוד רוחני מיסטי ויסוד זה איננו קיים אצל מי שמידותיו הושחתו. בשער הרביעי העוסק במין וקדושה הקורא נכנס בצעד אמיץ אל חדר המיטות האינטימי של סיפורי הרבנים. כאן נגלה, כי היהדות המאוחרת החל מימי הביניים ועד ימינו הולכת ונדבקת באופי הנזירי של הנצרות כלפי הגוף בכלל וכלפי המין בפרט,  בשעה שהיהדות להבדיל מהנצרות אינה אוסרת ואף מעודדת חיי מין פעילים והנאות הגוף כחלק ממכלול הוליסטי רוחני. לראייה, אין מוסד נזירי ביהדות.
השער האחרון הוא אחד היפים בספר. נושאו הוא סיפורים בהם נמצאות נשים בעימות עם גברים. מומלצים ביותר הם הסיפור על ילתא, הפמיניסטית הקדומה בתלמוד שלא מוכנה גם לשרת את האורח וגם לספוג עלבונות בו זמנית, ועל כך היא מגיבה בזעם; והסיפור של יוזפא השמש על בחורה שכושפה וברחה בשם האהבה אחר בחור ריקני, שיש האומרים כי נכתב כתגובה למחזה "הסוחר מוונציה" של שיקספיר, סיפור העוסק בהבדלים בין התאהבות לאהבה, על מנגנון הרמייה העצמי שלנו ועל הקשר בין בגדים והתפכחות שמשאירה אותנו עם האמת העירומה. בניגוד ליסוד השיקספירי שמציב את ההתאהבות כערך עליון שאין להתנגד לו, מציב הסיפור היהודי גישה הפוכה הרואה בהתאהבות את השיגעון והפנטזיה, את הטעות שבסופה ריקון העצמי וכיצד כל זה לא קשור לאהבה שהיא יחס אמיתי אל הזולת.
ספר מתנה לכם ולאנשים שאתם אוהבים. איורים נעימים לעין ובעיקר הגות ולמידה על החיים.
מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s