לבני הלבנה ושאול השחור

 

לבני המועמדת הפייבוריטינגית ושאול המצטיין לתפארת מדינת ישראל – את מי ידיחו הצופים בדרמת הריאליטי הזו ואיפה קונדוליסה הישראלית כשצריך אותה?

 

הנה כי כן, בהתאם לאמריקה הגדולה, גם אנחנו מיישרים קו עם הדוד סם במרוץ לראשות הממשלה. כולנו רוצים להיות אמריקה, כי למרות שבלונדון הסרטים יותר טובים, באמריקה יודעים ליצור את הדרמה סוחטת הדמעות, כמו שאנחנו אוהבים.

הנה, גם לנו יש מועמדת לבנה ומועמד שחור המתמודדים באותה מפלגה על הכיסא לראשות הממשלה. 

שלב צחצוח החרבות נמצא אמנם בתחילת הדרך, אבל כבר עכשיו אפשר לשים לב לנרטיב התקשורתי:imagesCAP9D52S

לבני הלבנה נסיכת הטוהר והתקינות הפוליטית מול שאול השחור, העולה החדש שהצליח כנגד כל הסיכויים ותופר ג'ובים למקורבים.

אתמול, בערוץ עשר, עופר שלח נשלח בשליחות עיתונאית לראיין את שאול מופז ולתהות על קנקנו של המועמד הפחות עדיף ציבורית, כך לדבריו. מה היה לנו שם? שאול הקטן הגיע כעולה חדש מאיראן ולמרות הקשיים בדרך מעולם לא העלה על דל שפתו את המילה קיפוח, מעולם לא התלונן ורק שאף למצוינות. מצוינות דרך אגב, היא חוט השני בדרכו של הנער שהפך עם השנים למצטיין הלאומי כמעט בכל דבר שנגע בו. הוא הצטיין בכל תפקיד בכיר בצבא, שזה פחות או יותר הקריירה שלו, וכך לאט לאט ובנחישות התקדם מופז בדרגות קדימה, כמו פועל טוב, והגיע למשרה הנחשקת של הרמטכ"ל, שזה כמו ראש הממשלה של הצבא. לאחר שכבש את השיא הזה, נלקח על ידי אריאל שרון לשמש כשר הביטחון. אולם מהרגע שנכנס לפוליטיקה, שאול, איך אומרים, לא ממש הצטיין. הוא זגזג בין התפקידים ובין עמדות אידיאולוגיות, הצליח לחמוק מעונש שהגיע לו, כך לדברי שלח, על מלחמת לבנון השנייה, והכי חשוב: שאול ממנה כל מיני אנשים ראויים לתפקידים חשובים שבמקרה הם גם פוקדים גדולים של "קדימה". imagesCAT4GMCD

משום מה, הריאיון הזה הזכיר לי את דוד לוי ב"אל תקרא לי שחור" ששודר לפני כחודש בערוץ המתחרה. לוי תיאר את הקריירה הפוליטית שלו וטען כי כל עוד השחור נשאר בבינוניות שלו, זה בסדר. ברגע שהוא רק מצייץ שהוא רוצה קצת יותר, להגיע לפסגה למעלה, להיות הראש ולא מספר שתיים, הקליקה מקיאה אותו מהמערכת.

כולם רוצים את לבני. אני בתור אישה, למרות שלא הצבעתי למפלגה הזו, מעדיפה לראות אישה שחורה כראש ממשלה. איזו קונדוליסה ישראלית. אבל אנחנו עוד לא מוכנים להיות שם.

בינתיים, הייתי רוצה לראות איך תוצג הביוגרפיה של לבני, בהנחה ששלח ודרוקר יערכו גם איתה ריאיון מקיף. היא אמנם המועמדת הפייבוריטינגית, אבל בכל זאת, יש להציגה לציבור, לא?

מעניין אם גם כאן תדאג התקשורת להדגיש את היותה של לבני מצטיינת בכל תחנה שכבשה בדרך לפסגה והאם גם כאן יתעקשו לבדוק את המינויים של לבני תחת פיקודה.

הדרמה האמריקאית העלתה את השחור שהצליח נגד כל הסיכויים והפילה את הלבנה האריסטוקרטית שדרכה נסללה בקלות באמצעות בעלה. זוהי הדרמה האנושית שכל תסריטאי בינוני יודע לדקלם: הקטן שהצליח נגד כל הסיכויים והגדול שנפל מגדולתו.

מעניין מה יהיו התוצאות כאן.

מודעות פרסומת

31 מחשבות על “לבני הלבנה ושאול השחור

  1. אני לא חושבת שצריך לקדם את האג'נדה של "שחור זה יפה". אז מה הלבן? מכוער? לא יפה אבל אינטלגנט? למה צריך לומר "שחור זה יפה" כי ההנחה המוקדמת היא שהבלן הוא יפה, אז כדי לשנות תודעה בוא ונזרים את הסלוגן "שחור הוא יפה" , זה סוג של אפליה מתקנת שרק משפילה אותי עוד יותר בבחינת – טוב, הנה מצאנו משהו טוב גם בשחור, נוסח המזרחים הם אנשים חמים ומלאי שמחת חיים וגם האוכל שלהם מצוין.
    בנוגע למזרחי היושב עם הקוקה קולה ומזמין מקדונלס, זה שהפנים יפה את התרבות המערבית האמריקאית שתרבות העדיפה, יש ביניהם מזרחים מוכחשים, כאלה שחושבים שכל מה שהוא מזרחי הוא לא טוב, יש ביניהם כאלה שנשענים על האמריקן קומפורט מול מסך הפלאזמה וצופים באל גז'ירה, ולא בגלל שזו העבודה שלהם. ואין להם בעיה להגביר את הווליום כשיש מוזיקה ערבית בטלוויזיה, כי הם לא חושבים שהיא נחותה יותר ממוזיקה אחרת. כי אף אחד לא הכניס להם לראש, סליחה, זו בחירה שלהם, שהתרבות המערבית טובה יותר מזו המזרחית.
    איך אתה יכול לומר שזו בחירה שלך להתחבר אל התרבות המערבית? אתה יציר התרבות הישראלית שכיוונה אותה לאורך כל הדרך לכיוון אחד, מערבי, אם אתה רוצה להיות חלק מההגמוניה. לבחור, זה לבחור בניגוד לזרם. אם אתה בוחר ללכת עם הזרם, איך אתה יכול להיות בטוח שזו באמת בחירה? אולי פשוט חונכת לכך שזו הדרך לשרוד? להתקבל? להיות חלק? כדי לשרוד כמובן.
    אני בעצמי יצור כלאיים של תרבות מערבית וערבית. אני אוהבת לשמוע את ג'ון לנון ואבבא (לכשעצמו שילוב היברידי) קוראת ספרות אמריקאית ובריטית, אך מעולם, מעולם לא חשבתי שהם נעלים יותר מספרויות עולם אחרות, ממוזיקה אחרת, אם אני אומרת דבר כזה, מה זה אומר עליי? אם אני אומרת שהתרבות המערבית נעלה יותר, טובה יותר, מהתרבות המזרחית, מה אני אומרת על עצמי? שבתור מזרחית אני שייכת לחלק התחתון? זה עם התרבות הנמוכה
    נראה לך שזה משהו שמזרחי יכול להסכים איתו? ואם כן, הדימוי העצמי שלו מאוד נמוך.?
    פמיניזם? יש פמיניזם מזרחי. ותתפלא, לא כל הנשים שלובשות חיג'ב עושות זאת מתוך דיכוי.

    אהבתי

  2. אין שום דבר גזעני בשחמט. יפה אמרת לגבי המלכה. אבל אז שוב נגררת לנסיון לפרש באופן מוטה את המציאות כדי שתתאים לאג'נדה. גם אם הלבנים היו נקראים "כוחות האור והטוב היפים" ושחורים היו נקראים "כוחות החושך המכוערים והרשעים", להגיד שזה תוצא של גזענות זה פשוט לא היה נכון.
    כפי שאת רואה, לא סתם גזרתי גזירה שווה בין מה שעשית לפרסומת של ניסאן לשחמט, אמרתי, שאם תעשי את אותו דבר שעשית לניסאן לשחמט את תגידי שיש בשחמט איזו גזענות. ואכן:
    "לגבי המהלך הראשון של הלבן הנלחם בשחור. צריך באמת לשאול את הסינים למה החליטו שזהו הייצוג של העולם"
    זה צריך להדליק נורה אדומה. אולי השיטה, הפרספקטיבה, המתודה הזאת (איך שלא תקראי למה שעושים משם) יש לה "התראות שווא"? אולי היא מאתרת את הגזענות אבל מקטלגת כגזענות המון דברים שהם לא גזענות באמת?

    לגבי הטלויזיה, אז בסוף את גם כן מאזנת ומודדת את הפגיעה. לא הכל סובייקטיבי. שיח חברתי חייב להתפתח בכלים משותפים. אז את אומרת לדתי: אתה מרגיש פגוע… אבל אני מודדת את הפגיעה והיא קטנה לעומת הפגיעה במי שמעונין בטלויזיה עם נשים חצי-ערומות כלומר חולצת בטן ללא שרוולים). והדרישה שלך שלא נעשה כך וכך היא לא לגיטימית.
    לכן זה לא קריטריון מתאים:
    "במקרה של ניסאן. מספיק שאוכלוסיה מסוימת נפגעת (ברבים, לא איש אחד)
    זה מספיק כדי להוקיע את הפרסומת מבחינתי, והבאתי קישור למחאה של הקול הערבי בנושא."
    הוא צריך להפגע. אנחנו צריכים לדון בפגיעה שלו. לראות איך מודדים אותה ביחס לתועלת של הקבוצות שלא נפגעו. לשאול כמה זה לגיטמי לפגוע בקבוצה (גם אם הם נפגעים באופן שאובייקטיבית אנו אומרים זה שווה 0, זו לא פגיעה, הם טועים. עדין מתחשבים בזה שהם חושבים שהם נפגעים. אבל לא ההפך: לפי כמה שהם חושבים שהם נפגעים ככה נעריך את הפגיעה – שזה מה שאת מציעה).

    "אז זהו, שאני לא רואה הפרדה בין השניים. חברה שבונה לעצמה אידיאל יופי לבן או צהוב, תפלה את האחר ממניעים גזעניים משום שהוא שחור או אדום."
    חלקית נכון. אידיאל היופי המערבי הוא הלב היפה הגבוה הרזה. ועדין החברות המערביות הם השיוויוניות ביותר שאנו מכירים. נכון שיש מקומות שבהם תהיה אפליה של מי שלא עומד באידיאל. וזה במקום שיופי נחשב לקריטריון רלונטי (דוגמנים שחקנים קרייני חדשות). החברה תהפוך למפלה אם אנשים בה יחשבו שאידיאל היופי רלונטי במקומות שהוא לא (כמו לבחור את המהנדס שלי שיהיה גבוה דווקא ולא שמן ונמוך).
    אי אפשר לחמוק מזה שחברה תבנה אידיאל כלשהו… ברגע שיש אתוס בונים עליו אידיאל.
    אני בעד להכניס את ה"שחור זה יפה" לאידיאל כאן (ואני חושב שזה כבר בפנים במידת מה). כל מה שיאמר נגד אידיאל של יופי לבן ורזה וגבוה אני בעד, זה אחלה. צריך לעשות שינויים. אבל אי אפשר לצאת נגד עצם העמדת האידיאל… חברה עושה זאת באופן טבעי ויש לזה פונקציה חברתית חשובה.

    אני לא יכול להתחבר לערבוב הזה בין אפליה פסולה ממניע גזעני (מפאת גזע) לשאר סוגי האפליות (בטח לא הלא-פסולות) כמו אפליות מפאת משקל גובה וכו'. לדעתי המלה גזענות מתארת אידואולוגיה או מחשבות גזעניות, ואפליה גזעית פסולה היא חמורה במיוחד, יותר מהשאר.

    לגבי השיח וההגיון – האמת אני מסכים. נקח את זה כהשלמה לדברים שלי. חוץ מלגבי זה שההגיון הוא בעיני המתבונן… אם כך היה בד"כ זה לא היה מאפשר שיח. לכן זה בשוליים, יוצא מן הכלל, וחריג שאין הסכמה על מה ההגיון אומר. בד"כ אי-ההסכמה תקוטלג כאי-הסכמה על מה שההגיון אומר, אבל זו בעצם טעות של צד אחד או שניים שאם היו מפרטים את ההנחות והמסקנות של כל אחד והקשרים בינהם, היו יכולים להסכים שאצל מישהו (או שניהם) יש טעות – כלומר הוא פועל בדרך לא הגיונית. לעיתים קרובות גם חלוקים על ההנחות עצמן… אבל זה אפשר בד"כ לבדוק אמפירית.

    לבסוף, פה אני חושב שאת שוב מקפיצה את האג'נדה מעל היושרה האינטלקטואלית:
    "תודעה לבנה מחזיקה בלבן כאידיאל היופי המושלם וכל מי שאינו לבן צריך לעשות הכול כדי להיות כמו הלבן. במילים אחרות, השחור צריך להסכים לך שהעולם הלבן הוא טוב יותר… השחורה יכולה להתנהג כמו לבנה כדי להתאים את עצמה לשיח המרכזי. למשל, לדבר בשפה שינקינאית, לשרבב מילים לועזיות, להעדיף אמנות וספרות מערבית על פני מזרחית, מוזיקה כמובן, בקיצור, להלבין את עצמה. "
    אין מאבק נצחי בין שחורים ללבנים בחברה שרואה עצמה מאוחדת. שחור יכול להתחתן עם לבנה, ולהפך, וזה בסדר. ואם כל דבר היה מגיע מאיזו התנשאות אישית אז אין לאן להתקדם ביחד. אישה מזרחית, לא חייבת לקרוא ספרות מזרחית כדי להיות "עצמה". יכולה לקרוא שייקספיר. זה בסדר. אם נחשפה לתרבות המערב והעדיפה אותה, אז מותר לה, זו לא בגידה ב"תרבות שלה". עכשיו את עושה קריקטורה ממי שבחרה להעדיף את תרבות המערב: "בלבן כאידיאל היופי המושלם… צריך לעשות הכל כדי להיות כמו הלבן". לא "מושלם" ולא "הכל". זו סתם קריקטורה. העולם לא כזה ברור ומובחן. מי שיחשוב כך לא ראוי שנתחשב בדעותיו הרי…
    לשחק בתיאטרון, לקנות בשינקין, לא לדבר ב ח' ו- ע', לראות סרטים מערביים וכו'… זה לא התכחשות למזרחיות שבך. אין לך מזרחיות אלא ככל שאתה בוחר. ומותר לך להעדיף על המזרחי משהו שבא ממקום אחר.
    לשתות קפה נמס, לראות בטלויזיה לווינית תכנית ריאליטי, שכאתה ישוב על כורסאת אמריקן קומפורט עם השלט רחוק ביד וקוקה קולה ביד השניה עושה טייק אווי ממקדונלדס… ותוך כדי להגיד אני מזרחי, זה בסדר גמור. כל אחד ומזרחיותו, והדיכוי הזה של המזרחי (ואם היינו מסתכלים מהצד השני, היינו עושים זאת גם לאשכנזי) הוא פשוט לא יפה (מענין אותי מה היית אומרת למי שהיה אומר לך שזו גישה גזענית?)

    "שכל מה שמייצג את התרבות הלבנה הוא טוב יותר מהתרבות שלהם"
    אז הנה אני אסטה מהאג'נדה ואעשה פרפרזה כדי להפוך את זה למייצג נאמן של המציאות:
    יש מזרחיים שחושבים שיש דברים רבים בתרבות הלבנה-מערבית שהם טובים יותר, כלומר עדיפים בעינייהם, מאשר המקבילים בתרבות המזרחית.
    עכשיו צאי נגד זה, ולא נגד הקריקטורה.
    צאי נגד מי שאומרת:
    פמיניזם ולא פטריארכליות, ליברליזם ולא לאומנות סמי-פשיסטית, וכו'.

    למה אישה שחורה שכך מאמצת היא "לא בסדר"?

    אהבתי

  3. תודעה לבנה זה להתנהג על פי נורמות לבנות. במקרה שלנו כאן בארץ, אלה נורמות אירופאיות מערביות. תודעה לבנה מחזיקה בלבן כאידיאל היופי המושלם וכל מי שאינו לבן צריך לעשות הכול כדי להיות כמו הלבן. במילים אחרות, השחור צריך להסכים לך שהעולם הלבן הוא טוב יותר, יפה יותר, ובהתאם לכך, היותו שחור שמה אותו במקום נמוך יותר. יש שחורים, במיוחד מזרחים כאן בארץ, לא בדקתי בארצות הברית, שמחזיקים בדעה הזו. שכל מה שמייצג את התרבות הלבנה הוא טוב יותר מהתרבות שלהם, כל מה שהוא לבן יותר טוב משחור, אלה אנשים שמתוסכלים מהעובדה שהם לא נמנים על חטופי תימן, כך לפחות היו גדלים בזוהר הלבן.
    בנוגע לשחמט – המלך הוא הכי פסיבי על הלוח ואילו המלכה היא הכלי הכי חזק. כשהורגים את
    המלכה, למלך אין כמעט סיכוי לשרוד
    ייצוג מדויק דרך אגב למציאות בשטח..
    לגבי המהלך הראשון של הלבן הנלחם בשחור. צריך באמת לשאול את הסינים למה החליטו שזהו הייצוג של העולם.
    אישה חצי עירומה בטלוויזיה הממלכתי ועוד מכפסי הציבור? אני נגד לחלוטין. פגיעה פמיניסטית בעליל.
    טלוויזיה ציבורית צריכה לענות על צרכי הציבור, להבדיל מרשת פרטית. ואם רוב הציבור רוצה נשים עם חיג'אב, אז בבקשה. הדתיים בארץ הם לא הרוב, זה העניין. אם הם היו הרוב, היית רואה נשים עם שביס.
    גזענות היא אקט אלים בעיניי. הדרה של שמנים, הומואים וכל השאל הוא אקט גזעני. נכון, אני משתמשת במונח גזעני להדרתם של חלקים נוספים באוכלוסייה לא רק על בסיס גזע. גם אקט שוביניסטי בעיניי הוא אקט גזעני.
    בדומה לשמנה שיכולה להרזות כדי להתאים את עצמה לשיח המרכזי, כך גם השחורה יכולה להתנהג כמו לבנה כדי להתאים את עצמה לשיח המרכזי. למשל, לדבר בשפה שינקינאית, לשרבב מילים לועזיות, להעדיף אמנות וספרות מערבית על פני מזרחית, מוזיקה כמובן, בקיצור, להלבין את עצמה.
    "אבל יש פער גדול בין חברה שה"שחור" הוא לא חלק מאיזה אידאל יופי שהיא בנתה לה, לבין חברה שמפלה ממניעים גזעניים."
    אז זהו, שאני לא רואה הפרדה בין השניים. חברה שבונה לעצמה אידיאל יופי לבן או צהוב, תפלה את האחר ממניעים גזעניים משום שהוא שחור או אדום.
    אידיאל היופי הוא הבניה חברתית שקובעת מי נכנס למשוואה ומי לא. וכאשר מדובר בצבע עור, מדובר באפליה גזעית, זו גם הסיבה שאני רואה באפליית שמנים כאקט גזעי, דיכוי הוא דיכוי הוא דיכוי, דיכוי כל מה שאינו משתלב באידיאל היופי.
    ולבסוף, כמתבוננת במציאות אני לא מחויבת להכפיף את עצמי לכללים משותפים של שיח והיגיון. היגיון בכלל הוא בעיני המתבונן בעיניי, מה שהגיוני לך, לא הגיוני לי בעליל. עדיין, דווקא מתוך המקום של שונות חברתית יש על מה לדבר, וכן, לפעמים ויכוחים גדולים מסתיימים ב"ככה אני רואה את זה", גם ויכוחים אקדמאיים דרך אגב, לעתים מסתיימים כך. ולא תמיד אני מתווכחת מתוך הרצון שיסכימו איתי, לפעמים סתם מתוך הרצון לעורר, לפתוח כיוון מחשבה, צוהר, כפי שאני רואה את תפקידה של האמנות דרך אגב, אבל זה כבר דיון אחר. אם כל הזמן יסכימו איתי, יהיה לי משעמם.
    והשעמום- הוא הרעה הגדולה.

    אהבתי

  4. "אבל מעולם לא ראיתי את הכלים הלבנים על הלוח מנסים להלבין את השחורים בכוח, דרך עיצוב תודעה לבנה עבורם. "
    מה זה אומר בכלל? מה זה "תודעה לבנה"?
    הטענה לגבי השחמט היא שהמעצב עיצב שחור נגד לבן ונתן ללבן להתחיל קודם ולמלכה להיות שנייה בחשיבותה, ואם נתאמץ לפרש זאת כך נוכל לומר שזה סקסיסטי וגזעני… וכל זאת לומר, שזה שאפשר לפרש זאת כך באופן מוטה ומתעלם ממידע רלונטי לא אומר שזה כך.

    "במקרה של ניסאן. מספיק שאוכלוסיה מסוימת נפגעת (ברבים, לא איש אחד)
    זה מספיק כדי להוקיע את הפרסומת מבחינתי, והבאתי קישור למחאה של הקול הערבי בנושא"
    מכל פעולה יש נפגע. השאלה היא המהות. האם זה מוצדק? זו השאלה. אם תאסרי על כל מה שפוגע בציבור כלשהו… כנראה כל דבר יהיה אסור. מה תעשי עם ציבור שמרגיש שכל דבר שאחרים עושים פוגע בו? למשל, יגידו לך דתיים (מוסלמים יהודים ואחרים) שהם לא יכולים לסבול אישה חצי ערומה בטלויזיה הממלכתית שהם ממנים מכספי המיסים שלהם… זה פוגע בהם… תכריחי את מגישות הטלויזיה ללבוש חיג'אב? לא תעסיקי נשים בטלויזיה?
    או שמא… תעדיפי לפגוע בציבור הזה כי הפגיעה שהם משייכים מן המעשה לעצמם לא מוצדקת?

    "בנוגע לשמנים, הומואים וכל השאר- גם זו גזענות."
    את משתמשת במונח גזענות די בקלות… לפחות שמנים זה ודאי לא גזענות, כי זו תכונה שהם יכולים לשנות.
    כל הדברים האלו הם אפליה, אבל היא לא מפאת גזע.
    לא ירדת לסוף דעתי בענין. כשהצבתי את השמן המכוער והנמוך הנעדרים מן ה"פרונט" כמו ה"כהה-עור", אפשר לדמיין שעשויה הסיבה שמדירה את זה זהה לסיבה שמדירה את ההוא. ואם הסיבה היא איזה "קונספט של יופי"? גם זה יהיה גזענות?

    "ברשת הטלוויזיה הבריטית או האמריקאית תוכל לראות גם ייצוג לשחור"
    אבל המכוער, הנמוך, והשמן, והטרסג'נדר…. כולם נעלמו

    "מה היה קורה אם הייצוג של השחור בטלוויזיה ובאמנות בכלל היה ייצוג חזק, יפה, אינטלגנטי?
    מי היה מפסיד מזה? "
    אף אחד! לא צריך לצייר אותו כאינטלגנטי או יפה, כמו שלא צריך לצייר אותו כמכוער וטיפש… צריך לתאר מציאות כמו שהיא. אבל אם היה ייצוג מתאים, כולם היו מרויחים אני מסכים. אם המאבק הוא על "שחור זה יפה" אז יאללה, נלך על זה. אבל יש פער גדול בין חברה שה"שחור" הוא לא חלק מאיזה אידאל יופי שהיא בנתה לה, לבין חברה שמפלה ממניעים גזעניים.
    הראשונה היא ככל החברות בעולם, וזה מאפיין שלא יעלם מאף חברה אי-פעם (אידיאל כלשהו שהיא בונה שאינו מתאים לאיזושהי קבוצה בתוכה), והשני הוא תופעה חמורה שיש להלחם בה – היכן שהיא מופיעה.

    כהערת אגב…
    אם המציאות היא בעיני המתבונן, והמתבוננים לא מכפיפים עצמם לכללים משותפים של שיח והיגיון… אז אין על מה ועם מי לדבר. לומר:"ככה אני רואה את זה", לא פוטר אדם מהדרישה להוכיח את טענתו, אם הוא רוצה שאחרים יסכימו איתו.

    אהבתי

  5. או, בסוף אנחנו מסכימים על משהו. אחרי הנפת החרבות, הצלחנו ליצור דיון. הלוואי שכך גם יהיה עם העולם הערבי.
    ובהקשר לשחור ולבן:
    שחמט זה לא גזענות. איך זה קשור? יש לבן ויש שחור והם נלחמים אחד בשני באופן שווה. אין לי בעיה עם זה שיש שחור ולבן בעולם, אחרת היה משעמם… אבל מעולם לא ראיתי את הכלים הלבנים על הלוח מנסים להלבין את השחורים בכוח, דרך עיצוב תודעה לבנה עבורם.
    במקרה של ניסאן. מספיק שאוכלוסיה מסוימת נפגעת (ברבים, לא איש אחד)
    זה מספיק כדי להוקיע את הפרסומת מבחינתי, והבאתי קישור למחאה של הקול הערבי בנושא.
    בנוגע לשמנים, הומואים וכל השאר- גם זו גזענות. כשאני מדברת על גזענות, אני מדברת על הדרה של כל מי שאינו בגזע שלך, לא רק מבחינת צבע העור, אלא גם מבחינת התפישה הפוליטית שלך, אתה צודק, בפרסומות ובטלוויביזיה אין ייצוג של כל אלה, אלא רק של הלבן הבלונדינית הרזה והיפה. אבל זה רק כאן. אם תסתכל ברשת הטלוויזיה הבריטית או האמריקאית תוכל לראות גם ייצוג לשחור, משורין או לא, אבל לפחות ייצוג.
    במחשבה שנייה, הנה מצאתי את המקום בו אפליה מתקנת יכולה לעזור ולשבור קונספציות- מדינת ישראל.
    אותו מניע שמדיח כהי עור, נמוכים, הומואים, שמנים וכל מי שלא נכנס לתבנית הוא אותו מניע גזעני. זו המציאות שאני רואה, ואתה יודע, המציאות היא בעיני המתבונן.
    ואנחנו שוב חוזרים לאותה שאלה: איך זה שזה ככה אחרי 60 שנה?
    אפילו הקהילה ההומו לסבית כבר מיוצגת יותר על המסך מאשר מזרחים כהי עור. ואני מתכוונת לייצוג ייצוגי, לא כזה של השחור המוסכניק המובטל, זה ייצוג שקיים כבר שנים כאן. יאללה, תרעננו.
    בניסיון לענות על השאלה הזאת, אני מציעה, בוא ונחשוב אחרת: מה היה קורה אם הייצוג של השחור בטלוויזיה ובאמנות בכלל היה ייצוג חזק, יפה, אינטלגנטי?
    מי היה מפסיד מזה?

    אהבתי

  6. אני לגמרי מסכים עם מה שכתבת על האפליה המתקנת. אבל מוסיף שלעיתים היא כלי יעיל להתניע שינוי בשטח ולשבור קונספציות. אבל בגדול לגמרי מסכים.

    אני גם מסכים עם מה שכתבת על הסיפור של ארומה. כמובן שהמקרה שמישהו מבטא זאת בקול הוא חריג, ואי אפשר רק שם להלחם בתופעה. אני התכוונתי לציין שיש איזו ודאות לגבי הסיבה למה שנחזה (נחזה פער, מה הסיבה לפער). אפדשר שניתוח המציאות תמציא כזאת ודאות (לא מוחלטת אבל חזקה) כדי שנסיק שזו הסיבה. אבל זה לא אומר שכל פער הוא תוצאה של גזענות וכל מקרה הוא גזענות… שזו גישה שלגמרי מוותרת על מה שאני אומר. לגמרי. כי אם רוצים לפרש סיטואציות כ"גזעניות" תמיד אפשר לעשות זאת, כמו השחמט וניסאן.

    זה שהגזענות לא נשענת על היגיון אני לא בטוח. אני חושב שיש לגזענות היגיון שאנחנו לא מקבלים (או שהם לא מקבלים את כללי ההיגיון שלנו). או לחילופין הם משתמשים במידע שאנחנו מקטלגים כ"לא רלונטי" למסקנה. זה ניתן לאיתור.

    קודם כל אני שמח שאמרת ש"אחרי כל כור ההיתוך הזה והעובדה שהמזרחים היום שווי השכלה ומעמד כלכלי לאשכנזים ואין גזענות ואין אפליות ועברו כבר 60 שנה מאז קום המדינה ויש המון זוגות נשואים מעורבים וילדים מעורבים"
    זו התקדמות אדירה. צריך להכיר בזה. אני לא אוהב את הגישות הלוחמניות שמתעלמות מכל מה שעלול לשלהב את ההמונים או מקטינות אותם. זה תיאור של המציאות והוא דווקא מעודד.

    אז איך מסבירים את המצב בשטח? זה תלוי לאיזה מצב את מתכוונת… פערים כלכליים – זה דיון אחר. אבל לענין הזה של ייצוג בתקשורת, שאת מעלה פה, קשה לי לקבל שאת חושבת שזה איזה מניע גזעני להדיח כהי-עור מהפרונט. איפה השמנים? איפה הטרנסג'נדרים? איפה הצ'רקסים (שאינם כהי עור)? איפה הנמוכים???
    כל אלו הם גם נעדרים מה"פרונט"… למה?
    צריך לפחות, ואני חוזר: צריך לפחות, לשקול אפשרות שהסיבה דומה. שנמוכים ושמנים (שיש לדעתי עוד פחות מהם בפרונט) נעדרים מסיבה דומה להעדרות כהי העור.
    האם זה יעיד על גזענות? לא בהכרח… האם זה יעיד על אפליה? כנראה שכן. האם זה לגיטמי? לפעמים כן… לא כל אפליה היא פסולה.

    מסכים איתך ש"זוהי שאלה לא פשוטה. גם האמת לא פשוטה. היא קשה לעיכול. "
    אבל אנא אל לנו להניח מראש את המסקנה.

    אהבתי

  7. המקרה של ארומה הוא יוצא דופן. בדרך כלל אנשים גזענים לא מתבטאים בקול רם ומפרסמים את גזענותם ברבים. אותו בחור לבן בארומה שצעק את אשר צעק הרגיש כל כך בטוח בכוח שלא חשב לרגע( דגש על לא חשב) שהמילים שלו יעשו כזה הד. למה לא חשב כך? כי הוא חי בחברה שמאפשרת חשיבה כזו. רק שהוא לקח את זה צעד אחד קדימה וגם הביע את זה בקול.
    שאר האנשים מסביבו יודעים שלא מביעים דברים כאלה בקול.
    כן, גם לי זה לא נשמע הגיוני שיעדיפו בהיר עור על פני הכהה בשעה ששניהם בעלי כישורים זהים, לא הגיוני בעליל, אבל לגזענות אין היגיון. היא לא נשענת על היגיון אתה יודע.
    עדיין איך מסבירים את זה שיש יותר בהירי עור? מה אחרי כל כור ההיתוך הזה והעובדה שהמזרחים היום שווי השכלה ומעמד כלכלי לאשכנזים ואין גזענות ואין אפליות ועברו כבר 60 שנה מאז קום המדינה ויש המון זוגות נשואים מעורבים וילדים מעורבים – אחרי כל זה איך אתה מסביר את הפער שהוא עובדה בשטח??
    בוא נמצא את הסיבה לפני שאנחנו רצים לפתרונות. הגיוני לא?
    זה מוזר. נכון. ומה עוד אפשר לומר על זה? אם זה מסיבה "לא כשרה" אז איזו סיבה אתה מציע?
    לא יכול להיות שהמוכשרים ביותר (קריטריון הבחירה) הם תמיד לבנים, אז איזו סיבה אתה מציע?
    אני שואלת ברצינות, זוהי שאלה לא פשוטה. גם האמת לא פשוטה. היא קשה לעיכול.
    אני ממש לא בעד אפליה מתקנת כפי שכתבת, לא חושבת שצריך להקצות מספר מקומות למזרחים או לנשים, מקומות משורינים בשם הגזענות, זה עוד יותר משפיל ופוגע, אפליה מתקנת או מקומות משורינים רק חושפים עוד יותר עד כמה החברה גזענית ומדכאת, ולכן, לדעתי, הפתרון הוא בשינוי התודעה. והתודעה מעוצבת על ידי התקשורת, האמנות, הספרות, אלו מעצבי התודעה.
    והנה הקשר למה שכתוב למעלה.

    אהבתי

  8. לא שאני חושב שזה קשור למה שכתוב מעלה,

    אבל אם יש מעט כהי עור ב"פרונט" של החדשות…
    אז אפשר לומר שיש איזה פער… אבל למה את חושבת שזה קורה?

    אם בא תימני כהה עור מוצלח מוכשר לערוץ 10 מתמודד מול עיראקי בהיר עור מוכשר באותה מידה… את חושבת שיגידו שההוא כהה מידי ל"פרונט"? נשמע לי לא הגיוני…
    אני מבין שזה נראה מוזר שאין הרבה כאלה,
    אבל למה זה חייב להיות מסיבה "לא כשרה"?

    ואם זה מסיבה לא כשרה, אז מהי?

    ואם אין "סיבה לא כשרה", אז מה הפתרון? נתחיל לחפש אנשים "כהי עור" למלא מכסות? נקבע מכסות לכל תחום? לזה גם יהיו חסרונות אדירים…

    כשיש מקום שמשהו מעוות קורה בו, ויש על זה מידע (כמו בזמנו בארומה) ויש אפשרות להסיק במידה מסוימת של ודאות שמשהו לא תקין קורה שם, אז אפשר לצאת נגד זה… אני אצטרף.

    אהבתי

  9. אני חושבת שאתם לא הבנתם אותי. היחידה שהשכילה להבין זוהי ורדית פברן ולא משום שהיא הסכימה איתי, אלא משום שהיא השכילה להבין כי העיוות בהצגת הדברים אינו שלי אלא של התקשורת. אני מדברת כאן על ייצוג תקשורתי מעוות.
    שאלה: איך זה שבכל הפרסומות על היפים והמאושרים מופיעים ילדים לבנים בלבד? ואני בכוונה לא אומרת אשכנזים כדי לא לעוות את
    התמונה, הרי יש מזרחים בהירי עור ויש כאלה שהם חצי-חצי ואף הם בהירי עור, אז אני מעדיפה להשתמש בלבן ושחור. ככה זה יותר ברור.
    איך זה שבטלוויזיה כל המגישים והכתבים וכל מי שעומד בחזית הוא לבן? השחורים מקסימום התחקירנים, ואם יש אחד כזה שהוא צביקה יחזקאלי, הוא כזה שמתחבר לערבים. וגם הוא לא בדיוק כהה עור.
    האם להציג לבנים בלבד על המסך זה לא עיוות של המציאות?

    אהבתי

  10. "לא בא לי לענות לך. ככה סתם. מכירה את תגובותייך גם מהאתר של הני, מכירה אותן גם מהאתר כאן"
    אז אל תעני, בכלל. אבל אם כבר את כותבת אז למה משהו כמו: "אל תיגרר לפרספקטיבה הזו ואל תגרור אותנו לקרוא את השטויות הדמגוגיות שלך."… זה הרי מבקש מעצמו הסבר… מה שטויות? מה דמגוגיה? למה לא להגרר לפרספקטיבה שאת מאמצת שטובה לך ולא לי?

    "לא צריכה להוכיח לך כלום. לא חייבת להסביר לך שום דבר"
    נכון, את לא. אז? רק מה שחייבת את עושה? לא מבין… כתבת דברים, הצגתי בעיות בדברים שכתבת, וענית לי בביטול לקוני.

    "הניסיון שלך ושל אחרים שהגיבו כאן על הפוסט הזה להדיר את השיח על ייצוג השחור בחברה בטענה כי הוא לא ענייני, מטעה, מעליב, עושה נזק חברתי ועוד כהנה וכהנה, מעוגן בנרטיב המרכזי הייצוגי של מדינתינו, לצערי הרב. צריך לשנות אותו, אין מה לעשות, גם אם זה ייקח עוד דור או שניים, אבל בסוף הוא ישתנה. תצטרכו לקבל את זה."

    אני חושב שלא הבנת אותנו. כולם לדעתי חושבים שהוא שיח רלונטי, אבל לא כשהוא מעיר באור מעוות את המציאות… לא כשהוא לא מדויק ולא מקיף ומתעלם מדברים רלונטיים ומנסה לעוות את המציאות במקום לתאר אותה, או להאיר חלקים ממנה.
    הטענה היא לא שאין מקום לשיח הזה, אלא שהשימוש שנעשה בו הוא לא נכון.

    "ועוד דבר, חסוך ממני את התגובות שלך, אני ממש מתאפקת לא למחוק אותן.
    הן מורידות אותי נמוך לאללה. "
    להבא אשתדל לא לקלל ולהסכים איתך…

    אהבתי

  11. לא בא לי לענות לך. ככה סתם. מכירה את תגובותייך גם מהאתר של הני, מכירה אותן גם מהאתר כאן. אני חושבת שאני מקפידה לענות לכל אדם שמגיב כאן, לא צריכה להוכיח לך כלום. לא חייבת להסביר לך שום דבר. ניכר מדברייך כי ההתייחסות שלך אישית ולא עניינית בעליל. מי שנעלב לא חייב לקרוא, בטח לא לקרוא בקביעות כפי שאתה נוהג לעשות,
    הניסיון שלך ושל אחרים שהגיבו כאן על הפוסט הזה להדיר את השיח על ייצוג השחור בחברה בטענה כי הוא לא ענייני, מטעה, מעליב, עושה נזק חברתי ועוד כהנה וכהנה, מעוגן בנרטיב המרכזי הייצוגי של מדינתינו, לצערי הרב. צריך לשנות אותו, אין מה לעשות, גם אם זה ייקח עוד דור או שניים, אבל בסוף הוא ישתנה. תצטרכו לקבל את זה.
    ועוד דבר, חסוך ממני את התגובות שלך, אני ממש מתאפקת לא למחוק אותן.
    הן מורידות אותי נמוך לאללה.

    אהבתי

  12. "להתפאר כותבים עם א'" –
    אדמית, תודה על תיקון שגיאת הכתיב שלי, מה הייתי עושה בלעדיך… מעכשיו אקיש על המקלדת לאט לאט ואבדוק לפני הסיום את כל מה שכתבתי, שחס וחלילה לא תדרשי לתקן אותי שוב (אבל אל תהססי, אני זקוק נואשות לשיעורים בענין…) אין תירוץ, גם לא שכתבתי: "אין פה משהו להתפאר בו? מה דעתך, אין מה להתפער בזה? "
    העובדה שפעם אחת זה נכון ומיד אח"כ טעות, לא מעידה ככל הנראה על טעות מקרית… בטח מדובר בחוסר ידיעה שמצריך אותך להעמיד אותי על טעותי. טוב, אולי יש לך איזה משהו להוכיח שלא הבנתי….

    "חוץ מזה, באמת שנמאס לי להגיב לטענות שלך" –
    מממ… מוזר, נדמה לי החלפנו עד כה בסך הכל לא יותר ממספר חד סיפרתי של תגובות ביננו… אז זו לא הכמות… עד כדי כך קשים הדברים? קשים לעיכול? קשים להבנה? מה הבעיה? אולי זה בלתי נסבל בעיניך שמישהו "יערער" על התיזות שלך? שלא לדבר על כך שלא רבות הפעמים שענית להם עד כה (אולי… פעמיים)

    "אתה לא חייב לקרוא כל פוסט שקשור לשחורים ולבנים" – נכון. לא חייב. גם לא עושה. ואת? חייבת לכתוב על זה?

    "למה זה מעורר אותך כל כך?" –
    שאלה טובה. אם היית עונה לענין הדברים שכתבתי, אולי היית יורדת לשורש הענין. בקצרה, לא מפריעה לי האג'נדה. קידום המזרחי, מעמדו, מצבו המעשי, תדמיתו, ושינוי השיח המקובל המוטה כנגדו… כולם אג'נדות ראויות.
    אבל, בשם האג'נדה לבחון עניינים שונים באופן מוטה, מסלף חד-צדדי… זה מפריע לי.
    1) זה עלבון לנמענים. מה, את חושבת שלא ישימו לב? ראי תגובות של: דוד שליט, שלי, של הבחור שהגיב שני לפוסט (ולא השאיר שם), של א-פרפר, ועידן וילנצ'וק. לדעתי רוב המגיבים עד כה. כולם ראו את זה, משהו לא מספיק מקיף בניתוח, או לא מדויק, צר מידי, או בוחן את הדברים במונחים לא רלונטיים (מיושנים רמז י.ג ורדודים אמר במפורש י.ג)… כל אחד והדרך שלו לבטא שיש פגם, ולא פגם סתם בתוכן
    2) אם לא סתם פגם בתוכן, אז במה? בשיטה? בנקודת המבט? בדרך?
    אני הייתי מנסח את זה: בכפיפות היושרה האינטלקטואלית (היסודיות, הקוהרנטיות, הדיוק, אי ההתעלמות מפרטים רלונטים, רב-צדדיות) לאג'נדה. כאילו שאם את מצליחה לנסח משהו כ"אנטי מזרחי" מתוך חיפוש האנטי מזרחיות וללא יושרה אינטלקטואלית בניתוח, זה הופך אותו לבאמת אנטי מזרחי. ראי דוגמת השחמט. ראי דוגמת הפרסומת של ניסאן (שמת לב שהבאתי פרסומת כפי שביקשת, שגבר לבן ממוצע מוצג לפי המאפיינים שאת דרשת)…
    זה פוגע באג'נדה ולא מקדם אותה, זה נידון להחשף. וזה לא משרת את האג'נדה מלכתחילא כיוון שזה "מטפל" בבעיה שלא שם (לא שאין בעיה, אבל היא לא שם! היא במקום אחר, וראוי להתייחס אליה ולא ל"בעיות פיקציונאליות")
    3) מלבד הנזק למזרחיים, ולאג'נדה, את עושה נזק חברתי. מישהו עוד עלול ליפול בפח. לחשוב שהשחמט באמת מייצג איזה תפיסות חברתיות שוביניסטיות וגזעניות. או שהפרסומת של ניסאן נעישתה ממניעים גזעניים או שיש בה גזענות. או שליבני ומופז מייצגים משהו לא-תקין ביחסי מזרחים-אשכנזים נשים-גברים.

    אז הנה לך 3 סיבות למה זה "כל כך מעורר" אותי.

    התגובה שלך לביקורות חזקות, איך אמר י.ג. ה"לא עניינית" לא מחלישה את הטענה שיש בדברים שלך הכפפה של היושרה האינטלקטואלית לאג'נדה.

    (לא עניינית זה למשל לענות ל3 טענות מורכבות ורלונטיות המחלישות את הניתוח שלך כך: "אל תיגרר לפרספקטיבה הזו ואל תגרור אותנו לקרוא את השטויות הדמגוגיות שלך. ". או לענות לחזרה על דברים עניינים שלא קיבלו תשובה עניינית כך: "להתפאר כותבים עם א'. חוץ מזה, באמת שנמאס לי להגיב לטענות שלך. אתה לא חייב לקרוא כל פוסט שקשור לשחורים ולבנים, למה זה מעורר אותך כל כך?". וגם לענות לטענות של י.ג (שאני מסכים איתם חלקית בלבד) כך: "נסה בפעם הבאה לא להגיב בעילום שם, אולי תצליח גם לעניין ". זו לא התמודדות עניינית…)

    אהבתי

  13. אני לא חושבת שמישהו צריך להיבחר רק בשל מזרחיותו. גם הבעתי את דעתי כאן למעלה באחת התגובות כי אני מעדיפה את לבני על פני מופז המיליטנטי.
    בפוסט אני מתייחסת לדרך הייצוג של המשחק הפוליטי בתקשורת. אצל המזרחי תמיד יציינו כי סיים בהצלחה והצטיין בכל מעשיו ולכן הגיע עד הלום. לעומתו, האשכנזיה אין צורך לציין את הצטיינותה עוד בגן הילדים, כי ברור שהיא מצוינת. יש עניין של עודפות אינפורמטיבית הנוגעת לסימני ההצלחה והמצוינות של המזרחי שמעוררת את השאלה מדוע יש לציינם בכלל?
    מופז, דרך אגב, הוא האנטיתזה של סמל הקיפוח המזרחי, הוא הדוגמה המובהקת של המזרחי המתקבל, זה שמציית לנורמות החברתיות הלבנות ולא מעז לצייץ בכיוון של הנושאים החברתיים, העיקר להשתייך לאליטה. ועדיין, הייצוג שלו יהיה אותו סיפור של העולה החדש שהגיע מאיראן והשתלב בחברה, כי לא יעזור לו כמה הוא ינסה להיות חלק, הקבוצה השלטת תמיד תזכור שהוא לא חלק אינהרנטי כמו לבני.

    אהבתי

  14. הרי אובמה משחק על הקלף של היותו השחור הראשון שעשוי להיות נשיא ארה"ב. כשנוח לו הוא אומר שאין קשר בין היותו שחור לסיבה שהוא צריך להיבחר ,אבל לא בוחל במניפולציות שעושות שימוש בהיותו שחור.אם נבדוק את העניין לגופו,אובמה חסר נסיון ולא צריך לבחור בו רק בגלל שהוא שחור או להטיח באנשים שלא תומכים בו שהם גזענים.באותה מידה שאול מופז לא צריך להיבחר כי הוא ממוצא מזרחי,מופז הוא לא בדיוק סמל הקיפוח העדתי,הוא היה רמטכ"ל וגבר על וילנאי האשכנזי וגם שר ביטחון.דוד לוי היה שר חוץ מזרחי ולא ידע אנגלית והיה שנים מושא ללעג.אם זה מה שאפלייה מתקנת עושה לשיטתך,בחירת אנשים לא ראויים רק בגלל שצריך שיהיו מזרחים,אז זוהי נורמה פסולה.שלמה בן עמי היה איש ראוי ולא בגלל מזרחיותו.

    אהבתי

  15. אף אחד לא חייב שום דבר. זה עניין של אינטגריטי פשוט להזדהות כשאתה כותב ביקורת שלילית, ואם אין לך את זה, אז יבושם לך. נורמות או לא נורמות באינטרנט, לי יש נורמות אחרות. אני לא חושבת שהפוסטים ברשימות הם עוד בלוגים כמו שאר הבלוגים ברשת, אני רואה באתר כאן פלטפורמה אחרת, של אנשים שאין להם בעיה לעמוד מאחורי מילותיהם.
    את האמת, אין לי בעיה עם טוקבקים, אבל אני מעדיפה אנשים שיגיבו כאן בשם מלא. במיוחד כשמגיבים על נושאים אידיאולוגיים ופוליטיים
    אלון- להתפאר כותבים עם א'. חוץ מזה, באמת שנמאס לי להגיב לטענות שלך. אתה לא חייב לקרוא כל פוסט שקשור לשחורים ולבנים, למה זה מעורר אותך כל כך?

    אהבתי

  16. וואללה, פתרון קל: "אל תיגרר לפרספקטיבה הזו ואל תגרור אותנו לקרוא את השטויות הדמגוגיות שלך."

    טוב, נניח שמה שכתבתי על השחמט זה… דמגוגיה. לי זו נראית אנלוגיה יפה למה שאת עושה בפוסט הזה.

    אבל לפחות לזה, אי אפשר לטעון שאלו לא טענות רלונטיות, ולא התייחסת אליהם בשום צורה:
    "
    אם אני בכל זאת נגרר לפרספקטיבה הזו,
    2 דברים צריכים להוביל אותך לפאר את החברה לאור הבחירות בקדימה:
    1) חוסר הקונטקסט הגזעי/מגדרי פה, הוא דווקא מה שמתחזק כמנסים לתת אינטרפטציה מנקודת המבט הגזעית/מגדרית. איפה הוא? מופז מזרחי, נו… זה הפריע לו בדרך? לא. זה קידם אותו בדרך? לא. זה מנע ממנו משהו? לא. הוא מרגיש שזה מהותי? לא. ולבני אישה. אז? כמו אצל שאול, זה לא רלונטי בשום צורה לסיפור שלה (עד כה…. כי עכשיו יש מלא כאלה שמסתכלים מהחור של המנעול מתוך החדר של ה"מרגישים מקופחים"… אז עושים בכח אינטרפטציה, כמו שאני עושה פה עכשיו לתת קונטקסט גזעי/מגדרי)
    2) אם יש קונטקסט גזעי/מגדרי הוא זה: על ראשות ממשלה, ככל הנראה, מעמידה מפלגה מובילה ומיינסטרימית (במהותה) – לא מפלגת שוליים – אשה! ומזרחי! הם המובילים שלה, ואחד מהם יוביל אותה למכור אותה לציבור בבחירות הבאות. אלו גם מי שהצליחו להגיע למעמד הזה בתוך המנגנונים הסלולים בחברה (בכלל, ובמפלגה בפרט).

    נו…? לוחמי שיוויון ולחימה בקיפוח, אין פה משהו להתפאר בו?
    "

    מה דעתך, אין מה להתפער בזה?

    אהבתי

  17. לצערי יש לך כנראה אי הבנה לגבי נורמות בשיח אנטרנטי. בקורת חיובית והן שלילית יכולה בהחלט להכתב תחת כינוי מסויים. שימי לב שרק שניים מהמגיבים תחת שם מלא, וגם זה נדיר למספר תגובות כל כך מעטות. בשורה תחתונה- אם הינך מחליטה לכתוב בלוג, יש נורמות מקובלות ואף אחד לא חייב להזדהות בפנייך.

    צר לי אם מצאת את תגובתי פוגעת. אולי הייתי צריך לציין שסה"כ הכתיבה טובה ומעניינת ולפי כך ראיתי לנכון לקרוא את הדברים. ברם, הדברים אכן לא *עניניים* וכפי שציינתי, הניתוח הוא רדוד ובמונחים שמתאימים לפוליטיקה העדתית של שנות השמונים.

    כל טוב, ובהצלחה בבלוג. לא נראה לי שיש לי מקום לחזור ולהמשיך לקרוא בו.

    י.ג.

    אהבתי

  18. כינויים אנונימיים לגיטימיים כל עוד הביקורת שלך חיובית ועניינית כמובן, כאשר הביקורת שלך שלילית, מן הראוי שתזדהה כאשר אתה מביע אותה, לא בשבילי באופן אישי חלילה, בשביל שאר אנשי השיח כאן, לכתוב משהו שלילי ולהתחבא מאחורי כינוי אנונימי זה הכי ילדותי שיש
    אין לי בעיה להגיב לכל דעה, כל עוד היא לא פוגעת באופן מעליב ומכוון, והיו גם כאלה, ברמה קצת יותר קיצונית ממה שאני מרשה כאן באתר,
    אני שמחה לגבי טוקבקים ענייניים ולא פוגעניים ברמה האישית.
    יש הבדל בין לכתוב לא מעניין לבין לא ענייני..

    אהבתי

  19. וגם לא עניינית בעליל.
    אין לי בעיה להזדהות בשמי המלא, אם תרצי אשלח לך אותו באימייל, אני חושב שלאמץ ניק זה דבר לגיטימי בשיח של טוקבקים. אם תרצי את שמי הפרטי אשמח לתת לך (למרות שאני מאמין שלא כך).

    אם החלטת לכתוב בלוג, קחי בחשבון שתצטרכי לתמודד עם דעות שונות ואף ביקורות. וכן, גם לשמוח על כל טוקבק שהוא עדות שעוררת דיון. התגובה הלא העניינית שלך מעידה אולי שאינך שם.

    אהבתי

  20. לאלון – אל תיגרר לפרספקטיבה הזו ואל תגרור אותנו לקרוא את השטויות הדמגוגיות שלך.
    לי.ג.ד.ה..ו יהושע – נסה בפעם הבאה לא להגיב בעילום שם, אולי תצליח גם לעניין
    לאזרח – תודה. אכן הסכמתי עם דעתו של אבי. אולם אני לא חושבת שהדיון הקפיטליסטי צריך לבוא במקום זה הגזעי. זה לא שהקפיטליזם מחק את הגזענות ואם תבדוק טוב, תראה שההון והשלטון הוא לבן. אני חושבת שיש מקום לשני הדיונים האלה זה לצד זה ובהקשרים ביניהם. לא זה תחת זה. לא מוכנה לקבל את הטענה שמעכשיו אין יותר גזענות והכול רק עניין של כסף. זה למחוק טענה אחת ולהסית את הדיון למקום אחר, לא פחות חשוב, אין ספק, אבל בכל זאת, לעשות תחבולת הטעיה.
    אני למשל, חסידה גדולה של המאבקים למען חיים ירוקים יותר והצלתה של אמא אדמה, זה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון חלקים אחרים שזקוקים לשיפור בעולם הזה. .

    אהבתי

  21. אנא קרא מאמר זה.

    http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-31467-00.html?tag=17-26-32

    מרגרט תאצ'ר ישראלית?

    שאלת כשירותם הביטחונית של המועמדים לראשות הממשלה חשובה ורלוונטית, אך לא פחות מכך האג'נדה הכלכלית שלהם. שרת החוץ ציפי לבני ממעטת באמירות ממוקדות גם בנושא מכריע זה, ולא בכדי – היא שותפתו הפעלתנית לשעבר של רה"מ נתניהו ביישום אידיאולוגיה כלכלית קיצונית.

    ציפורה ,Mrs. "Clean",היתה שם ליד שרון ונתניהו, בתפקידה כ מפריטה הלאומית ,ובהעברת נכסי הציבור לכמה משפחות בנזיד עדשים.

    "אי אפשר להסתכל רק על טובת העובד בהליך ההפרטה. צריך לשים דגש על האינטרס הכולל של המדינה בהפרטה. בלא מעט מקרים, סוגיית אי הוודאות של העובדים היא טעות אופטית, ובעיני היא לא שיקול אם להפריט או לא".

    כך אמרה ציפורה לבני.

    אכן.את דברים ה"רעננים" וה"ענייניים" האלה , ראינו בסרטו של מיקי רוזנטל,שיטת השקשוקה.

    אהבתי

  22. שאול מופז שחור? אין בשאול מופז שום דבר מזרחי, הוא תוצר מובהק של כור ההיתוך הצהל"י. מופז שחור בערך כמו רמטכ"ל שלעבר ז"ל, חבר קיבוץ בית אלפא.

    ממש מרגש מה שכתבת על הטיפוס של מופז לצמרת הצבאית והמדינית, אבל לפני שאת מלהקת את התפקיד לזאב רווח הייתי מציע לך לבדוק תסריט נוסף: שר בטחון מזרחי, לימים גם מורשע באינוס, מחליט להתנקם בקולגה (אשכנזית, אמרנו?) שתפסה לו את המינוי לסגן הרמטכ"ל. מזרחי נוסף, עם רקורד דל של 4 שנים במטכ"ל (4 שנים! ממש כמו אובמה!) נמצא בזמן הנכון ובמקום הנכון. אחרי שבר המזל הנ"ל מתמנה לרמטכ"ל ומשתחרר לקריירה פוליטית די ביינונית, לימים יאושם בפשעים כנגד האנושות. משהו בסיגנון 70 גופות ליום.

    עד כאן? הניתוח שלך די רדוד. כאילו נכתב במושגים שרלוונטים לפוליטיקה של המופלטה משנות השמונים. נסי פעם הבא להתגבר על העניין העדתי, אולי תצליחי גם להיות עניינית.

    אהבתי

  23. ראיתם, אפילו בלוח השח מט זה לבנים נגד שחורים…
    ומי מתחיל קודם? הלבנים!!!! גם שם אפליה…

    הכל את רואה דרך החלוקה לשחורים ולבנים?

    אי אפשר פשוט לראות את השחמט? אולי זה פשוט שחמט? והמהות שלו זה לא "שחור ולבן"… ובטח לא שה"שחור" הוא נגד ה"לבן"….

    (מזל שאין מיניות לכלים של השחמט, אה, בעצם יש! מי הכי חשוב? המלך! ומי שניה בחשיבות? המלכה! הא)

    אם אני בכל זאת נגרר לפרספקטיבה הזו,
    2 דברים צריכים להוביל אותך לפאר את החברה לאור הבחירות בקדימה:
    1) חוסר הקונטקסט הגזעי/מגדרי פה, הוא דווקא מה שמתחזק כמנסים לתת אינטרפטציה מנקודת המבט הגזעית/מגדרית. איפה הוא? מופז מזרחי, נו… זה הפריע לו בדרך? לא. זה קידם אותו בדרך? לא. זה מנע ממנו משהו? לא. הוא מרגיש שזה מהותי? לא. ולבני אישה. אז? כמו אצל שאול, זה לא רלונטי בשום צורה לסיפור שלה (עד כה…. כי עכשיו יש מלא כאלה שמסתכלים מהחור של המנעול מתוך החדר של ה"מרגישים מקופחים"… אז עושים בכח אינטרפטציה, כמו שאני עושה פה עכשיו לתת קונטקסט גזעי/מגדרי)
    2) אם יש קונטקסט גזעי/מגדרי הוא זה: על ראשות ממשלה, ככל הנראה, מעמידה מפלגה מובילה ומיינסטרימית (במהותה) – לא מפלגת שוליים – אשה! ומזרחי! הם המובילים שלה, ואחד מהם יוביל אותה למכור אותה לציבור בבחירות הבאות. אלו גם מי שהצליחו להגיע למעמד הזה בתוך המנגנונים הסלולים בחברה (בכלל, ובמפלגה בפרט).

    נו…? לוחמי שיוויון ולחימה בקיפוח, אין פה משהו להתפאר בו?

    אהבתי

  24. סליחה שעייפתי אותך. גם אני מתעייפת מהחלוקה הדיכוטומית ההפוכה בה אתה מחזיק בהתאם לנרטיב של המלייה שלך.
    ההעדפה שלי ללבני היא משום שהיא לא מגיעה עם רקורד מיליטנטי וכאישה היא יכולה להיות שינוי מרענן.
    זה עדיין לא אומר שהייצוג התקשורתי המעייף לא זקוק לרענון.

    אהבתי

  25. שוב חלוקת הצבעים הזאת. מופז הוא לא עוד "שחור", אלא רמטכ"ל/שר בטחון לשעבר שאחראי להרבה רעות חולות, ולאחרונה התבטאויותיו הלא-אחראיות בנושא האיראני, אלא אם כן מתעקשים שבגלל שהוא "שחור", מציגים אותו סטריאוטיפית כ"רע".
    לבני "הלבנה" לעומתו, פשוט מרעננת. גם אישה, גם עניינית, גם עשתה את המהפך מבית חירותניקי של שתי גדות לירדן להידברות ופשרנות, וזאת מבלי לגרור אותנו בדרך למלחמות מיותרות דוגמת אנשים כמו שרון ואולמרט

    אהבתי

  26. לורדית- תודה!
    לאנונימי – תודה על העדכון. מקווה שישדרו שוב את הכתבה ואוכל לצפות בה.
    לאפרפר- לא. לא מספיק עם הבלאק פאוואר, ושלא נדבר על וואנבי של אנשים שרוצים מאוד להיות אמריקאים או אנגלים או וואט אבר, העיקר לשבץ מילים באנגלית ולהישמע מתוחכמים. אכן, פה זה לא אמריקה, ונשמע שאתה די מצטער על כך.
    אבי – נכון מאוד! מסכימה עם כל מילה וזה בהחלט פותח דיון נוסף, אבל אחר. כזה שלא מתייחס לצבע ולגזע אלא לתרבות ההון והשלטון. שווה לבדוק כמה מזרחים מחוברים להון ושלטון וכמה אשכנזים. יש לך נתונים סטטיסטיים?

    אהבתי

  27. אולי מספיק כבר עם הבלאק פאואר וונאבי?!
    פה זה לא אמריקה, ל"חורים" כאן אין את ההיסטוריה האפרו אמריקנית והיות שהיסטוריה היא היסטוריה, גם לא תהיה להם..
    מופז הוא אדם שיבחר או לא בגלל מצבור סיבות (לוא דווקא בשל התכונות האופי או הפיגמנטים). מותאר להחיל קריאה קצת יותר רחבה ומעמיקה על המציאות הפוליטית והחברתית שלנו. זה בסדר, הנראטיב ה"שחור" אולי לא יסלח, אבל הוא הרי תמיד מקופח ממילא…

    אהבתי

  28. לשאלתך, דרוקר ושלח עשו כתבת "בדרכים" על לבני בשבוע שעבר, ושאלו גם אותה על מינויים שעשתה. בהחלט.

    אהבתי

  29. כך יסופר הסיפור. יש בו את כל האלמנטים הדרמתיים הנחוצים לנו בתקופתנו, המשוועת לבידור זול. והכוכבים הנולדים בצמרת נותנים לנו חתיכת "ריאליטי"…
    תודה.

    אהבתי

סגור לתגובות.