יגאל עדיקא והשד העדתי

 

 

יגאל עדיקא מרגיש גולה בארצו ומוציא את שד העדתי מהבקבוק. בריאיון ל"העיר תל אביב" הוא אמר שכל תעשיית הטלוויזיה נשלטת על ידי אשכנזים. וזה הספיק לשד. מה זה משנה מי שולט, עדיקא? העיקר שכל אחד אומר את דעתו, מה זה חשוב מי שולט בכל הדעות? מי מכוון אותן לחשוב שהאשכנזים שולטים בתקשורת, באמנות, בתרבות. ולמה תתפלא עדיקא? הרי האשכנזים בנו את המדינה כאן, הם עיצבו אותה כפי שהכירו באירופה, והנה עונה עדיקא את התשובה בעצמו, בגוף הכתבה, כאשר הוא שואל "הרוסים עלו לפה לפני 20 שנה וכבר בנו להם תיאטרון. למה יש תיאטרון יידי ואין תיאטרון מרוקאי?"5

שאלה שהיא כחרב פיפיות. איך זה באמת שאין? איך יהיה אם מחנכים את הילדים לעשות כסף במקום להגשים את עצמם? לדפוק את המערכת במקום ללמוד אותה, לחנך לחיי תרבות ולא התרבות.

האשכנזים לא אשמים שאין תיאטרון מרוקאי, מר עדיקא. בדיוק כפי שהם בנו לעצמם תיאטרון יידי כדי לשמר את המורשת, גם המרוקאים יכולים. השאלה היא אם רוצים לעשות או לשבת ולבכות.

נכון, אתה צודק, הייצוג המזרחי בטלוויזיה המסחרית (ארץ נהדרת, האח הגדול) הוא של איש עלוב ונלעג, אז מדוע אתה משתף פעולה עם זה?

ומילה אחרונה: "גאווה ודעה קדומה" הוא לא ספר טיסה. 

 

לריאיון המלא עם יגאל עדיקא

מודעות פרסומת

24 מחשבות על “יגאל עדיקא והשד העדתי

  1. אני ממש לא מבינה באיזו זכות מי שכתב/ה את זה מעיז להכליל על כלל ההורים המזרחיים שמה שהם מחנכים את ילדיהם לעשות זה כסף ולא להגשים את עצמם. אני ממוצא עירקי והורי מעולם לא רמזו אפילו שמטרתי בעולם הינה עשיית כסף,גם לא לאחי. זו הכללה מכוערת ואני רק רוצה לומר שאני מכירה עשרות אשכנזים שאומרים שהוריהם דוחפים אותם למקצועות הנחשבים כמובילים ליותר רווחיים בסופו של דבר. נא לשים לב וליהיות פוליטקלי קורקט פעם הבאה.

    אהבתי

  2. לא,זה לא מעיד עלי,כי אני לא מתחבר איתם ואני נגעל מהם.תמשיכי להגיד לעצמך שיש גם הרבה מזרחים משכילים,אולי בסוף גם תאמיני לזה.האשכנזים שעיסוקם סקס ואלכוהול הם מעטים לעומת המזרחים שעיסוקם בסמים ופשע.אני לא מתרגש מזה שאת קוראת לי גזען ולא רץ להכות על חטא.תודה לאל שאין לי שורשים מזרחיים שוב ושוב ושוב על אפך ועל חמתך.

    אהבתי

  3. בין תפישה מזרחית לתפישה דתית.
    גם הנשים היהודיות הדתיות הלובשות שביס חוות דיכוי. ואני לא בטוחה שאלה המערביות הגרות בכלוב של זהב מרגישות חופשיות כל כך, אבל לא נתווכח על כך.
    "אין לי שורשים מזרחיים תודה לאל"-
    תפישה גזענית בעליל, כמו לומר מזל שאני לא שחור. תפישה מסוג זה רק מחזקת את הסטריאוטיפים ואת הכוח המעמדי שלך. רק ככה אתה מרגיש חזק.
    הזהות שלך החזקה נבנית על חשבון זהות האחר החלשה.
    לקרוא את סוסיר על בניית זהות.
    ועוד דבר: זה שהמזרחים היחידים שאתה מכיר הם כאלה שעולמם נע בין חיים משה לחיים רביבו, מעיד עליך יותר מאשר עליהם.
    אני למשל, מכירה כמה אשכנזים מקרוב, שכל עיסוקם הוא סקס, אלכוהול, סמים וזונות, בסגנון צ'ארלס בוקובסקי.
    האם זה מעיד משהו על כל האשכנזים?
    האם זה גורם לי לומר מזל שאין לי שורשים אשכנזיים?

    אהבתי

  4. אני לא מעוניין לשנות את התפישה שלי.התרבות המזרחית מלבד איזה אלמנט אקזוטי שיש בה ואולי מדבר לאנשים מסוימים היא נחשלת,פרימיטיבית ודווקא מישהי כמוך שכל כך מאמינה בשיוויון ואני מניח גם בקידומן של נשים,מסרבת לראות את זה.אני מניח שכל אחד מתרפק בנוסטלגיה על בית אבא,אבל מכיוון שלי אין שורשים מזרחיים תודה לאל ורוב המזרחים שאני מכיר ,עולמם נע בין חיים משה לחיים רביבו,קשה לי לראות את היופי שאת מתארת.

    אהבתי

  5. לשיטתך, האשכנזים מקבלים יותר הזדמנויות משום שהם באים מתרבות מערבית שהיא מתקדמת ונאורה יותר?
    אם כך הדבר, לא פלא שהמזרחים ירגישו נחותים יותר, לא?
    העמדה שלך מחזקת את האפליה הקיימת, ובכך משמרת את מצב הכוחות הרצוי לחברה התרבותית הנאורה,
    אני מבחינה בין האמונות שלי לבין המציאות בשטח. למשל, אני מאמינה במצוינות חברתית אבל אין זה מבטל את האפליה הקיימת במציאות. או לחילופין, זה שאני לא מאמינה במשהו, לא בהכרח מבטל את קיומו ולהפך.
    לפיכך, למרות העובדה המצערת שאתה מתאר כאן: אפליית מזרחים, אני מאמינה בשינוי המצב גם בדרך הצגת דמויות מזרחיות משכילות בטלוויזיה או בכל מדיום אחר.
    אם אתה מצטרף לקריאה הזאת, אתה צריך להשיל את העמדה הקולוניאליסטית המקבעת עליונות מערבית על פני זאת המזרחית, ולהכיר בשוויון בין אנשים. זאת עבודה קשה, כי זה להכיר בחולשות ובחולי המערבי ולהצליח לראות את היופי ומועיל בתרבות המזרחית. במקרה שלך זה לשנות את התפישה ב-180 מעלות. לעתים זה יכול לקחת חיים שלמים. ולעתים גם זה לא מספיק

    אהבתי

  6. אין לי בעיה לראות מזרחים משכילים בטלויזיה אבל הם לא מייצגים את הרוב המזרחי בעיניי.בבקשה אל תכתיבי לי איך להתמודד עם הטיעונים שלך,אני לא אומר לך מה לכתוב ואת אל תגידי לי איך להתבטא.אני חושב שלמזרחים יש רגשי נחיתות והם מפנים אותם כלפי האשכנזים כי האשכנזים גם מקבלים יותר הזדמנויות וגם באים מתרבות מערבית שבעיניי לפחות היא יותר מתקדמת ויותר נאורה.

    אהבתי

  7. ואני גם מבינה שאת/ה לא רוצה לראות מזרחים משכילים בטלוויזיה, נכון?
    ותנסה להתמודד עם הטיעון מבלי לברוח לתסכולים, רגשי נחיתות וילדותיות שזה בדרך כלל המקום אליו בורחים כשאין באמת מה לומר.

    אהבתי

  8. איך הסקת שאני מפחד? רק בגלל שלא מתחשק לי לכתוב איזה שם בדוי.הדמויות שאת כה רוצה לראות על המסך לא קיימות לדעתי במציאות ואם כן מספרן הוא זניח.הרצון שלך לשכתב מציאות רק כדי להרגיע את התסכולים ותחושות הנחיתות הוא ילדותי.

    אהבתי

  9. נסה לענות על חלק מהדברים:
    אפשר להגיד לא לתפקידים שמייצגים מזרחיות נלעגת. לא חייבים למכור את עצמך, את האנ מאמין שלך בשביל כסף. פרנסה יש כל מקום. ואם הדרישה של המרכז היא להפוך את עורך או להשתתף בהשפלה, אפשר גם לסרב בנימוס.
    אני בעצמי עמדתי לא פעם מול דרישת המיינסטרים לקצץ את כנפיי הצבעוניות, האחרות, וסירבתי. לא מרגישה שאני משלמת מחיר בבחירה הזאת.
    לא מבינה איך אפשר לחיות אחרת ולקום כל בוקר ולהביט במראה ולהרגיש טוב. עובדה שלא. בסוף זה יוצא בפרץ רגשי בעיתון.
    האלטרנטיבה היא להקים רשת תרבותית אלטרנטיבית. להקים תאטרון מרוקאי (מישהי כאן העירה שכבר יש אחד) ליצור סדרות המציגות מזרחיות משכילה, דוגמת משפחת קוסבי האמריקנית, ולא כמו הבורר.
    ובמקביל לשאוף לכתוב כמה שיותר סדרות טלוויזיה (מה לעשות שזה המדיום השולט בתודעת ההמונים היום) שמציגות ייצוגים הפוכים למערכת הנורמות הקיימת.
    לדבר על זה. לכתוב על זה.
    כדי שבעוד עשרים שנה לא יקום עדיקא נוסף ויצעק קיפוח כי תהיה לו פלטפורמה משלו במיינסטרים. כי הוא יהיה המיינסטרים.
    לגבי אלטרנטיבה רחבה יותר, אני מפנה אתכם לפוסט הבא ובו מכתב התמיכה בדבריו של אובמה .
    מה לעשות? לחולל את השינוי בתודעה. בטח לא לתמוך בזאת הקיימת.
    ולאודי-
    לא הצלחתי לקרוא את הטקסט שלך. פרמנטרי מדי לטעמי. בהחלט לא בחירה רגילה עבור צוותשופטים של "הארץ".

    אהבתי

  10. שהעדיקא הזה יגיד תודה שהוא עובד בכלל,הוא נראה בסטיונר ועוד מתלונן שלא נותנים לו תפקידים ראשיים רומנטיים.

    אהבתי

  11. אדמית,
    קודם כל על הסיפור שלי; לא שמתי אותו סתם, אלא כי הוא מדבר על אותו דבר (בחלקו) על איך מתקבלים וכו'.

    אני מסכים איתך ברב הדברים ואף יותר, אבל בדיוק בראיון הזה עדיקא במעגל הקסמים; לא יכול להגיד את מה שעל ליבו (נכון או לא, זה לא משנה) מיד הוא מוכנס לשקית הזאת של הבכיינות וכו'.
    אז איך אפשר לדבר על העניין? אי אפשר. חדר עגול בלי פינות.
    ואגב, לגבי מה שאמרת-


    כדי לפרק את המערכת צריך לדעת איך היא עובדת מבפנים. כדי לשבור את החוקים, צריך לדעת אותם קודם בעל פה.


    מה תגידי על בנאדם שפעם היה כביכול לא מסחרי אבל היום מפרסם משהו רציני "בשביל האמנות שלו/מזעזע את המערכת מבפנים"? אני יכול להגיד שהמשפטים האלה בחרו בו, בשביל התירוץ שלו, כסף,הכרה וכו'.
    בדיוק כמו שהנושא ("ההתבכיינות" וכו', היא מה שנכפה על עדיקא ברוורס, והוא סך הכל אמר מה שהוא מרגיש, ואגב, לא רחוק כל כך מהמציאות.
    אין מה לעשות, כשקדישמן בוכה על אי הכרה זה נראה כמו דוד זקן שמבין באמנות (והוא מבין) ואצל ח' וע' זה לא יתפוס גם אם זה נכון.

    ושוב, אני לא בעד ממלמלי שפתיים, במוסד או מחוצה לו. אבל משחק אדיר של עדיקא כמו בבת ים ניו יורק ועוד דברים אחרים לא יכולים כמעט לעמוד מול מה שאמר עכשיו בראיון, והנה, זה מנצח את זה.

    אהבתי

  12. הקהל שהולך לתיאטרון יידיש אוהב מלודרמות נוסחה עם ערך בגובה הדשא. כאשר ניסו לעשות ביידישפיל את סיפור פשוט של עגנון הקהל פשוט נרדם.

    מה שיש להם ברפרטואר זה מירלה אפרת שזוגתי הפולניה אמרה שהמחזה גרוע.

    יש סופר אחד שהיידיש היתה עולמו והיה ראוי והוא יצחק בשביס זינגר.

    אהבתי

  13. אדמית, דומה שאת (בניגוד לכמה מטומטמים שהגיבו כאן) חולקת את ההבחנה של עדיקא בעניין האפלייה השיטתית והממוסדת (נתונים ברורים וחד משמעיים כאן, לאשכנזים שבכל זאת מסוגלים לנתח נתונים ולא לעבוד מהבטן כהרגלם http://www.kedma.co.il/index.php?id=2469#236223)

    את מותחת עליו ביקורת – גם אישית, כיוון ששיתף פעולה עם אותו מימסד ואותה הלעגה, וגם עקרונית – מפני שטקטיקה של שיתוף פעולה עם המדכא, ורפורמות קטנות, אינן נראות לך

    כדי לציין שהתובענות שלך – גם אם נכונה עקרונית – נעדרת לחלוטין אמפטיה למצבו הטרגי של היוצר המזרחי. גם יוסף שילוח, ובודאי זאב רווח, שיתפו פעולה עם סטיראוטיפים לעגניים וויתרו ביאוש ובעצב על תקווה אמנותית ליצירה של כבוד למזרחי (ומסובסדת, זה לא בושה, בדיוק כמו בתי ספר לחזנות אשכנזית). צריך להביא אוכל הביתה, גם בחברה דכאנית

    אשמח אם תציגי חלופה למאבק

    אהבתי

  14. לפני שאני קוראת את הטקסט שלך (שאפו על הזכייה) אני רוצה להבהיר את משפטיי שלי שנראה כי לא הובהרו כצורך:
    ללמוד את המערכת בה אתה נמצא כמו שצריך ללמוד את הסביבה שלך לפני שאתה תוקף אותה, ללמוד כדי לדעת איך לשבור את החוקים מבפנים, עם כוח, במקום להביט על המערכת מהצד ולרצות לחבל בה, לדפוק אותה, להרוס אותה. השינוי לא יגיע אם נמשיך להסתכל על ההגמון מהצד ולייחל לחיסולו. כדי לפרק את המערכת צריך לדעת איך היא עובדת מבפנים. כדי לשבור את החוקים, צריך לדעת אותם קודם בעל פה.
    תרבות והתרבות. אכן משחק מילים יפה, אינך חושב כך? פתאום ככה עלה בראשי. זה חלק מהכיף בכתיבה, אתה בטח יודע זאת.
    וזה לא סתם משחק מילים. בעברית, שפת הקבלה, כמעט ואין סתם משחקי מילים. כל מילה נושאת בחובה משמעות. כוונתי הייתה: שבמקום לחנך להתרבות (קרי חתונה ילדים והרחבת המשפחה בכל מחיר, גם אם אין כסף לאכול) אפשר לחנך לתרבות (מתרבות דיבור, כתיבה ובעיקר קריאה)
    אתה לא מרגיש שזה חסר? תרבות קריאה? וממש לא רק אצל המזרחים.
    ודבר אחרון: לא כל הבעת התנגדות להגמון הלבן היא בגדר התבכיינות. ועל כך נאמר כבר שאין חדש תחת השמש, אנחנו כל הזמן אומרים את אותם הדברים, השאלה היא איך אנחנו אומרים? השאלה היא תמיד הדרך. עדיקא, כמי שמשתף פעולה עם הנצחת הסטריאוטיפ הנלעג של המזרחים, בחר בדרך הזאת.
    והוא לא היחיד.
    עכשיו אפנה לקרוא את הטקסט שלך.

    אהבתי

  15. מה זה המשפט הזה?
    "לדפוק את המערכת במקום ללמוד אותה, לחנך לחיי תרבות ולא התרבות. "

    ללמוד את המערכת? ללמוד אותה? יעני לדעת איך לבוא אליה? זאת אומרת יש איזה משהו, מישהו, שצריך להיות טקטיקן בשביל להתקבל אליה. לא ברור. בכלל. זאת אומרת, ברור מאוד אבל מקל בגלגלים שלך.

    כמו גם משחק המילים בין תרבות להתרבות. סתם נראה שעלית משהו על פי אותם אותיות, ויאללה.

    אני כן חושב שאת צודקת שלא צריך להתבכיין אלא לעשות, אבל היי, יש שמנסים ומנסים וזה בפנים, פועם, ובוחש, ולא נותר אלא לבכות, שלא לומר "לבכות", להגיד את מה שאתה חושב, והופ, אתה שוב במעגל הקסמים של הבכיינות.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1077342&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0

    אהבתי

  16. אשה קטנה מפעל ענק

    משוררת
    חוקרת קבלה
    סופרת
    מיסדת אנסמבל היונה
    חוקרת קבלה
    עוסקת כרגע בהפקת זמן יהודי מלא

    התרבות שלנו היא בת 4000 שנה
    לא בת 60 שנה
    ולא בת 100 שנה

    אהבתי

  17. גם אני תהיתי ביני לביני כשקראתי את הראיון. יצירה תרבותית זה לא משהו שאנשים צריכים לינוק מהממסד, אלא להוביל מתוך דחף פנימי עמוק ועיקבי. תיאטרון גשר הוא דוגמה מצויינת לכישרון, עבודה קשה ונחישות להצליח. יש מה ללימוד מזה.

    אהבתי

  18. דווקא יש תיאטרון מרוקאי. יש לו למיטב מה שראיתי במודעות הבידור בעיתון כבר הצגה שלישית ברפרטואר (הראשונה הייתה הקמצן).

    מי שרוצה לעשות עושה, מי שרוצה לבכות בוכה.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s