מלח, פלפל והרבה שום באח הגדול

 

 

מלח הארץ או הפרא האציל?

 

שוב הגיעו לקו הגמר מלח ופלפל הארץ. בעונה הקודמת, אם לא סופרים את ההבלחה הקצרצרה של האח הגדול VIP, אלה היו שתי נשים: עינב בובליל נציגת העם מול שפרה קורנפלד, נציגת האליטה. הפעם אלה הם שני גברים: אלירז שדה שהוריו המירו את שם משפחתם למשהו ישראלי יותר, כחלק מתהליך ההתקבלות, מול סער שיינפיין שהוריו לא טרחו להסתיר את השם הגלותי החושף את מוצאו האירופי.

 

מעניין אם גם בעונה הבאה של האח הגדול יגיעו לקו הגמר המזרחי מול האשכנזי, לאחר שדחקו מעליהם את ההומו, הערבי, החירש, הטרנסקסואל ושאר ספיחי השוליים של החברה הישראלית. הדינאמיקה הזאת שחוזרת על עצמה ומציגה מראה מהימנה לתחלואיה של החברה היא גדולתה של התוכנית שמצליחה להעלות שוב ושוב את מה שכולנו רוצים להדחיק בשם הישראליות ההומוגנית. אלירז שכבר הוכתר בעיתון לאנשים חושבים כפרא האציל מול סער שהוכתר על ידי חברתו למסע, איילה, כמלח הארץ. מי ינצח במלחמת התרבות הזאת? לא בטוח שהתשובה חשובה כמו עצם ההכרה בקיומה של מלחמה תרבותית, עדיין, שישים שנה לאחר הקמת המדינה. האח הגדול מצליח למקם בתודעה הציבורית את קיומו של המאבק התרבותי העומד כעצם בגרונה של הציונות הישראלית.

"אנחנו גלדיאטורים", אמר אלירז לסער וצדק. העם מבקש לראות אותנו נלחמים ולבסוף משלימים. בסוף כולנו אחים, כולנו יהודים, כולנו אחד, כולנו דומים, כולנו שווים בעיני האל. אז למה בכל זאת חשוב לנו להנציח את הפערים התרבותיים, מבלי לשפוט כמובן למי יש תרבות טובה יותר?

כי הדרך לשוויון אמיתי עוברת דרך ההכרה בשונות שלנו. שוויון אמיתי, לא כזה שמתנצל או עושה הכול כדי להתקבל, הוא תוצאה של שניים שמכבדים את השונות של האחד את השני ולא מבקשים לשנות האחד את השני אלא להתקיים יחדיו, במקביל. מבלי הצורך לשלוט או להכפיף את דעתי על האחר. מן המקום המפריד בין זהויות נוצר השלם האוניברסאלי האחד. מן הנפרדות צומח האחד השלם. במילים אחרות, לפני שכולנו מתרפקים על האג'נדה הציונית של "כולנו יהודים", חשוב לנו לזכור כל הזמן שהגענו ממקומות שונים, מתרבויות שונות ושאנחנו לא פראיירים. אנחנו לא מוכנים לוותר בקלות על הזהות שלנו למען כור ההיתוך.

רגע, כור היתוך זה לא דיבורים של שנות החמישים?

תודה לך, האח הגדול.

מודעות פרסומת

14 מחשבות על “מלח, פלפל והרבה שום באח הגדול

  1. אלירז הוא בחור טוב למרות שהוא מזרחי ובעיקר בגלל שכנראה לא דבק בו החולי המזרחי הטיפוסי של אלימות ופרימיטיביות.סער למרות אשכנזיותו הוא אדם אלים שכנראה עיסוקו כעו"ד פלילי המגן בדרך כלל על מזרחים קרי פושעים גרם לו להתקלקל.

    אהבתי

  2. ט, טוב שאמרת סטריאוטיפ, אם את אובמה היו שופטים לפי הסטריאוטיפ הוא לא היה מגיע להיות נשיא.
    אילן, גזענות כן או לא זאת שאלה של השקפה. מה אתה חושב?

    אהבתי

  3. אנחנו פה לא סותמים פיות. אנשים אינטליגנטים לא פוחדים להגיב על שום נושא, בייחוד אם הוא נוגע בנקודות רגישות.
    לראיה, התגובות הנלוות לפוסט.
    יונתן, תנסה לבדוק את הקשר בין מצב כלכלי והשכלה למוצא עדתי. יש מחקרים בנושא אבל אפשר להסתפק בעובדה שהבאתי כאן בעבר: 9% בלבד מאנשי האקדמיה הבכירים הם מזרחים.
    קיקה- תגובה יפה וכואבת. העידן הזה רדוד אם לא ננסה למצוא בו עומק, ויהי מה, נאבד את הכול. לכן, כן לראות האח הגדול וכן לדבר על המשמעויות החברתיות של התוכנית. אגב, מבחינת העריכה, זוהי פנינה תקשורתית.
    י.ג היקר, תודה שחזרת.

    אהבתי

  4. פחחח, לא נכנסתי לבלוג הזה יותר משנה ונראה ששום דבר לא השתנה: את עדיין עסוקה בפוליטיקה של המופלטה. תקועה איפשהו בין הועדה המסדרת של המערך לשולחנות ההפוכים במרכז ליכוד.

    היה כור היתוך ועבר, תסתכלי על צביקה הדר כמה שהוא מנסה בכוח להיות מזרחי, אבל לא מצליח להוריד את הלבן מהעור. אולי זה השם "צביקה" שלא מתאים לשם של זמר מזרחי. אולי עדיף שהיה קורא לעצמו משהו כמו: "עידן הדר" או "עופר הדר". מה דעתך?

    אהבתי

  5. הכי אני אוהבת את
    "הצצתי לעיתים רחוקות מאוד"

    אלו תמיד המילים של המכורים הכי כבדים.

    יש כמה דברים שהייתי מכניסה לפני "צפייה באח הגדול" לתוך רשימת הדברים המביכים שהאזרח הישראלי עושה.

    התכניות הערוכות בקפידה בערוץ 2 הן כמו העגבניות המתועשות שהשף אייל שני חרד מפני התשלטותן על קיבתנו.

    לעומתן, ערוץ 20 הוא בדיוק מה שאדם התאבדותי כמוני צריך – חיים של אחרים. אפס מעורבות רגשית מחייבת, לצד ים של מעורבות רגשית פילנטרופית.

    לייבניץ היה אומר – זו מונאדה. אני אומרת – זו בטטה על כורסא.

    ואפשר לומר המון על העובדה שאמש ישב על ספת הגמר כזוכב במקום השני גבר אלים, שרבים מאתנו מחאו לו כפיים וטאטאו מתחת לשטיח הישראלי (שמתחיל להיראות כמו שיירת גמלים מרוב דבשות) את סצינות האלימות שסיפק.

    מי אמר יצחק לאור?
    מי אמר חנן גולדבלט?
    מי אמר יובל מסנר?

    והכי מפחיד, בהקשר של אותו סער –

    מי אמר דודו טופז?

    בעונה הבאה אני צופה התאבדות בשידור חי.

    בעונה שאחרי העונה הבאה, המצלמות יוכנסו לתאו של גלעד שליט (נו מה, לכתוב משהו על האח הגדול מבלי להזכיר את גלעד?), או-אז הוא ישוחרר גם ישוחרר, על רקע באנרים שמפרסמים סוף-שבוע משפחתי בטורקיה, וקרטיבים בטעם גשם.

    בעונה שאחרי זו שתביא לשחרורו של גלעד, לא רק שייעלמו כל שותי האספרסו שמדחיקים את היותם מכורים, אלא שאזרח שייתפס לא צופה בערוץ 20, תישלל ממנו תעודת זהותו הכחולה, ובמקומה הוא יקבל תעודת זהות אדומה עם טביעת-עין כחולה וחסרת הבעה עליה (זו תהיה העונה שבה מסכי הטלויזיה יהיו גם מצלמה שעוקבת אחרי הצופים שצופים בדיירים שבבית)

    ולסיום, חבל על שני דברים:
    1 – שאף אחד מהדיירים לא קרא, כך נראה, את 1984 של ג'ורג' אורוול.

    2 – שג'ורג' אורוול עצמו לא כאן כדי לחזות בנפילת נבואתו השחורה. אתמול הוא יכול היה לחזות בגבר האלפא, לפי ספרו, יוצא בבושת פנים מהטעות הגדולה של חייו.

    אהבתי

  6. של הציונות האשכנזית

    אתה כתבת

    "רוב פליטי השואה הייתה אפשרות להשאר באירופה(והיו מעטים שבחרו בכך) או להקלט בארה"ב ואנגליה."

    וזה פרוטוקול של הנהלת הסוכנות מסוף 1949 תחילת 1950

    http://wp.me/pMLO5-1i

    אהבתי

  7. באירופה(והיו מעטים שבחרו בכך) או להקלט בארה"ב ואנגליה.

    העובדה היא שאחרי השואה התפתחה תובנה ברורה שיהודים צריכים מדינה משלהם.

    עכשיו ראיתי שסער דווקא מגיעה ממשפחה של מייסדי כפ"ס,עם זאת עדיין נכון לומר שרוב אלו ששמרו על שם משפחתם לא מעוברת מקרב האשכנזים הם מהעליות של אחרי השואה.

    זה לא ממש משנה היום,אני כפר סבאי ואצלנו העדה לא משחקת תפקיד(מצב השכלה ומצב כלכלי כן וככה צריך להיות),כנ"ל אצל חברים שלי שגדלו בי-ם ובת"א.

    אהבתי

  8. הצצתי בתכנית לעיתים רחוקות מאוד ראיתי את אלין ב פליקסים ודף הבית והתאהבתי בתמימות המתוקה שלה.

    במישור הפוליטי העליה מברה"מ בשנת 1970 יחד עם התעמולה שקדמה לה היא פרוייקט מבאיש של הציונותהאשכנזית .את הדובדבן בקצפת מייצגים אידה נודל ונתן שרנסקי שמפעילי זכויות אדם בברה"מ ו"אסירי ציון" הצטרפו בחדוה לדיכוי הפלסטינים.

    אני מסכים עם הני זבידה לחלוטין לגבי גזענותו של מנחם בן שמשתקפת במאמרים שכתב על המוסיקה המזרחית.

    אהבתי

  9. אולי משום שהעליות מהשואה לא הגיעו לכאן מרצון אלא מתוך הכרח. הרצון לשמר את השם הגלותי היה כגל-עד לקורבנות וגם מתוך געגועים לגולה. גם בקרב המזרחים היו מי ששינו את השם מתוך הרצון להתקבל לחברה הישראלית ומי שהחזיקו בשם הגלותי מתוך הרצון לשמר את המורשת ובעיקר להתנגד להמרת הזהות.

    אהבתי

  10. בהקמת המדינה נהגה לשנות את שמות המשפחה לשמות עבריים יותר,כך דוד גרין הפך לדוד בן גוריון ומשה שרתוק למשה שרת.

    העליות של פליטי השואה לא שינו את שמם.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s