אדוני המרחב

 

"בעיני העולים הייתה יפו חיזיון תעתועים, רקמה עירונית שקופה עם תושבים שקופים. כל שראו מולם הייתה שממה… ושממה יש לכבוש" (הלל שוקן).

 

התנועה הציונית ראתה במרחב מקום לבניית הבית היהודי החדש, המזרחים ראו בו שיבה אל הבית שאבד. הציונים ביקשו לגאול את אדמת המולדת בעבודת אדמה ואילו עבור המזרחים עצם החזרה אל הבית האבוד מימשה את הגאולה. הבדל רעיוני זה השליך גם על הניגוד בין שתי התפישות מבחינה דתית. בעוד החלוצים הציונים ביקשו להתנתק מהיהדות האירופית הגלותית ולהמיר את דתם במחרשה ובמגל, ובמקום לעבוד את האל העדיפו לעבוד את האדמה ובכך להגשים את יהדותם, נבעה העלייה המזרחית מתוך כיסופים למרחב דתי, אף יותר מזה שהיה בגולה, שכן כאן מצויים קברי הקדושים וכאן נמצאת ירושלים. עבור המזרחים האדמה הייתה קדושה ואילו עבור הציונים הייתה הקדושה בעבודת האדמה.

 

שתי תפישות מנוגדות אלה, הרעיונית והדתית, שעמדו בבסיס המחשבה הציונית והמזרחית, יצרו את הניגוד גם מבחינה פוליטית. בעוד הציונים נתפשו כמי שעובדים ובונים את הארץ, נתפשו המזרחים על ידי הציונים כמי שיושבים ומביטים בה בהשתאות, כמי שאינם לוקחים חלק בבנייה החלוצית ואינם מוכנים להקריב למענה.

המזרחי תפש את המרחב כקדוש. מרחב שכבר הכיל את הכול מקדם דנא ומשום כך, לא ראה כל צורך בבנייתו מחדש, שהרי המרחב הזה מוכן כבר שנים לבואם של היהודים והגאולה היא עצם ההגעה אליו. הציוני, שעצם ההגעה למרחב הייתה רק הצעד הראשון עבורו בדרך לגאולה, הביט במזרחי כטפיל החי על חשבונו.

הניגוד בין שתי התפישות יצר את הקרע מבחינה פוליטית וחברתית. המשאלה הציונית הקולוניאליסטית "להפריח את השממה" הובילה את הציונים להסתובב בארץ כאדוני המרחב. כמייסדים בית חדש ליהודים, כאחראים על פיתוח המרחב הנחשל, התפתחה בקרבם תחושת אדנות כלפי מי שאינו שותף לבנייה. מבחינת המזרחים, המרחב היה מפותח דיו, זאת ביחס למדינות ערביות אחרות במרחב הערבי.

המזרחים הרגישו חיבור טבעי למרחב המקומי, כמי שלא הוצאו מן הבית אלא שבו אליו, אך הם לא היו בעלי הבית. בשל כך, התפצלה תפישתם את המרחב: מצד אחד ראו עצמם כילידי המקום, כבני בית, ומצד שני חיפשו כל הזמן להשתייך אל קבוצת האדונים, כדי להרגיש גם כבעלי הבית. התפישה הראשונה מעמידה את המרחב המזרחי במרכז ואילו השנייה מחזקת את מעמדו כשוליים של האג'נדה הציונית. באופן אירוני, בחרו מרבית המזרחים לאמץ את התפישה השנייה, זאת השמה אותם בשוליים, כחלק מתהליך ההתקבלות למרכז ולהדחיק את הראשונה המעניקה להם שייכות טבעית כמרכז במרחב. זאת משום שהרצון להשתייך אל קבוצת האדונים, הרצון להרגיש בעלי הבית, גבר על תחושת הביתיות הטבעית למרחב.

פיצול זה יצר משבר זהות שאף סומן גיאוגרפית. מקומם של אדוני המרחב סומן כמרכז, ואילו המהגרים מן המזרח שובצו בשוליו. הקמתן של ערי הפיתוח בהן שוכנו מרבית היהודים שהגיעו מארצות ערב, יצרה תפישה מזרחית את המרחב, לפיה אין הם נמצאים במרכז העולם הערבי אלא במקום שולי, בשוליו של המרכז הישראלי.

בעוד המרכז הישן של התנועה הקיבוצית והציונות הוחלף במרכז חדש של הבועה התל אביבית הקוסמופוליטית, חל שינוי מהותי גם בשוליים, בקרב השכונות וערי הפיתוח שהעמידו מרכז חלופי למרכז הציוני של אדוני המרחב.  

המרכז המזרחי החדש אם כן, הוא המרחב האלטרנטיבי לשוליות המרחב המזרחי. הוא מחזיר את עמדת הכוח של מי שמרגישים בבית וגם לוקחים את הבעלות עליו. המרכז החלופי מצוי מחוץ לחברה המרכזית ולכללי ההתקבלות אליה, והוא מורכב ממזרחים בלבד השווים זה לזה ומתקיימים מחוץ לגבולות החברה המרכזית.

המרחב המזרחי החדש, זה העומד במרכז, מסומן על ידי הערביות, הן תרבותית והן מרחבית, בזכות הבנייה בסגנון ערבי. הערביות עומדת מול התביעה הציונית לוותר על הרציפות המרחבית והתרבותית ולממש את הבעלות בהפרחת השממה, שכן הערביות איננה שממה. היא עולם תרבותי שלם. המרכז המזרחי החדש לא פוחד להיות מורחק מן הקאנון, למעשה הוא מוותר עליו.

בעוד התפישה הציונית איננה מכירה במרחב הערבי ומבקשת לכובשו ולהפריחו מחדש, מצויה בבסיס התפישה המזרחית ההכרה ברצף מרחבי שאין צורך לכובשו אלא להשתלב בו. אולם, התפישה המזרחית אינה מקשה אחת והיא נחלקת לפרטים: אלה המבקשים לאמץ את התפישה הציונית ולהפוך את המרחב שלהם למערבי המנותק מזהות ערבית, כחלק מתהליך ההתקבלות אל המרכז; אלה המבקשים להשתלב במרחב הערבי ובועטים במרכז; ואלה ההופכים את השוליים למרכז חדש, הן מבחינה צורנית בעלת סממנים ערביים והן מבחינת המפגש האנושי המתקיים בכיכר העיר. בדרך זאת של מרכז חדש, מצליח המזרחי לצאת מהמלכוד, לפיו המרחב הישראלי הוא מרחב של בית אבא ובו-זמנית נגזר עליו להתכחש לו בשל הקשרו הערבי ולעולם לא להרגיש כבעל הבית.

נראה כי הרעיון היחיד המאחד בין התפישה הציונית את המרחב לבין התפישות המזרחיות שהוזכרו כאן, הוא הקמת בית ליהודים. שתי הקבוצות רואות במרחב הישראלי את מקומו של העם היהודי. אולם, על השאלה כיצד על הבית היהודי להיראות מבחינה מרחבית, פוליטית, דתית וחברתית טרם ניתנה התשובה, ועל ארבעת פרמטרים אלה נערכים עד היום מאבקים בין שתי הקבוצות. המאבק על צביונה של ארץ ישראל, על הבעלות על הבית.

 

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “אדוני המרחב

  1. המזרחים הגיעו לישראל וראו שהאשכנזים מצליחים יותר(גם בגלל שהם מוצלחים יותר).הם קינאו במעמדם הכלכלי,בחזות האירופאית שלהם ובהזדמנויות שניתנו להם ונמנעו מהם ההבנה שהם הגיעו מארצות נחשלות גרמה להם לשנוא את מוצאם ואת כל מה שהוא מייצג.הם פיתחו תחושות עוינות כלפי האשכנזים ובתיסכולם הרב שלא הצליחו לתעל למטרות חיוביות פנו או לחיי פשע או לבכיינות על קיפוח.

    אהבתי

  2. למזרחים יש תסביך נחיתות בגלל שהם דומים לערבים ולכן הם ברובם יוצאים נגד הערבים ומביעים דעות ימניות.זה ידוע ומוכר.

    אהבתי

  3. לא הזכרתי כאן את המילה אשכנזים ואני בטח לא מדירה אותם משום מרחב.
    לדבוק במציאות של היום אין זה אומר לא להכיר בעבר. אני בטוחה שתסכים שמורשת העבר חשובה להבניית זהות, כל זהות בהווה.
    אחדותיות בחזון המזרחי? הטקסט מדבר מפורשות על חוסר אחדותיות בתפישה המזרחית ואף מונה שלוש תפישות עיקריות השונות זאת ומזאת.
    הבעיה העיקרית של המזרחים אשר לדעתי אנחנו סוחבים אותה עד היום היא ניתוק הקשר מהתרבות הערבית ממנה באו מתוך רצון להתקבל למרכז הישראלי שעומד במובחן כמנוגד לערביות כאשר הוא מניף את דגל המודרניות המערבית מול הערביות המזרחית.
    אני מכירה כמה מזרחים אינטלקטואלים שלא מגיעים ליפו מהחשש שיפנו אליהם בערבית כי יזהו אותם כערבים. הרגע הזה מפחיד אותם. זה הרגע שממנו הם בורחים כל חייהם. אגב, לאשכנזים אין בעיה להזדהות עם הערבים ולעמוד במחסום ווטש, משום שמעולם ל יזהו אותם כערבים, הם תמיד יהיו האדם הלבן שהגיע לכאן כדי להראות לנו את הדרך מהמערה החוצה, זה גם לא תמיד מתקבל באהדה, תלוי את מי שואלים.

    אהבתי

  4. כתוספת, אני מבקש לציין את הספק הפרטי שלי לגבי אחדותיות החזון המזרחי הנאיבי, המוצג בדברייך, לגבי טיבה ואופייה שלהארץ ולגבי האידיאולוגיה ההתיישבותית שלה ע"י כלל תושביה המזרחיים.

    אהבתי

  5. –המרכז החלופי מצוי מחוץ לחברה המרכזית ולכללי ההתקבלות אליה, והוא מורכב ממזרחים בלבד השווים זה לזה ומתקיימים מחוץ לגבולות החברה המרכזית.–
    זה, בעיני, רק אחד מהניסוחים התמוהים בטקסט שפירסמת. מאחר וקבוצהזו הינה אמנם שולית מאוד ביחס למיקומה, הן במרחב האינטלקטואלי הן בזה של הציבור ה"רחב" – ובו כלול אותו ציבור מזרחי היולי ודותיו את שחה – קשה לי להבין איך מוסיפים אזרחי אותו מרחב לאכלס אותו בנארטיב של "מרכז" כזה או אחר, שיותר מכל ממחזר את הפרובינציאליות הטיפוסית שהייתה מנת חלקן של אותן קבוצות כוח הגמוניות שמנסחי ה"מרכז ה"אלטרנטיבי" מבקרים, ביקורת המשמשת להם כמעט כפי ששמשה המחרשה סמל לחלוץ הישן – חתירה באדמת הטרשים, מתחת לכיסא הכבוד של המציאות וכיבושה הסימבולי. קשה לי בכנות להבין מה הטענה האידיאולוגית הרצינית שברקע הכתוב. אני חושב שהצגת הדברים שלך לוקה מאוד בהשטחת הדיון ההיסטורי וטוב יהיה לבחון אותו לאור שמש ביקורתית באמת ולא בצל כותרות זהותיות כאלו ואחרות. מה שהיה לא עתיד לשוב, לא המזרחיים ה"מקוריים", ה"אותנטיים", לא הארץ הקדושה שהזו לעצמם,כפי שהחלוצים של פעם (שמעולם לא היו, כקבוצה – אם אמנם היו אי פעם קבוצה אחידה, מה שהם מייצגים כסמל – ועדיין בעינייך) לא יחזרו וחזונם (הלא אחיד גם הוא) לא יתממש עוד, כנראה. צריך להידבק במציאות כפי שהיא כיום, כמיטב יכולתנו, בכדי לשנות את מה שאנו מזהים כפגום בה.
    –ואלה ההופכים את השוליים למרכז חדש, הן מבחינה צורנית בעלת סממנים ערביים והן מבחינת המפגש האנושי המתקיים בכיכר העיר —

    האם בקרב אלו אין גם הרבה פעילי שמאל אשכנזיים? מדוע את מדירה אותם בבוטות מהדיון הזה ומהחזון הכולל? ובאשר לאפיו המערבי של המרחב- ההתמערבות כתהליך טוב או רע – זה עניין הנתון, אני מאמין, להכרעה ע"י משתנים כ"כ רבים ובכ"כ הרבה מקומות בעולם – לא רק במרחב הערבי ואני לא סבור שהמרחב הערבי, ד"א , כה מחויב כמסה אחידה, לשמירת הקונפורמיות הזהותית שלו בתחומים חיו השונים. מבצבצת כאן, התפטרנות קטנה לטעמי. סוג של אוריינטליזם חדש/ישן.

    מאחל לכל המשתתפים בשיח כולל לעצמי, בהירות מבט ומרחק בטוח מהמרכז הגזעני של התודעה הזהותית.

    אהבתי

  6. הציונות האשכנזית היא תנועה גזענית ומנחשלת שנקטה באפליה ממוסדת נגד המזרחים. בתוכנית המיליון של בן גוריון שהסתברו מימדי השואה באירופה הגה בן גוריון את הרעיון להביא את המזרחים ככח עבודה זול כחוטבי עצים ושואבי מים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s