רשימת קניות לחג

  1. פתאום דפיקה בדלת/אתגר קרת/ זב"מ: אחרי עשר שנים של שתיקה ומשבר כתיבה מעניין יהיה לקרוא את קרת. אז נכון שאמרו שהשפה רזה, אבל הדמויות עגולות. אז נכון שאומרים שהוא סופר קופירייטר, אבל הסיפור הקצרצר שלו מצליח לחדור אל הלב והנשמה, לעורר מחשבה, לשנות תפישה, לעשות הזרה לעולם. גם על המינגווי אמרו שאוצר המילים שלו מסתכם ב-300 מילה. חוץ מזה, מעניין לראות את ההתפתחות של הסופר הישראלי המתורגם ביותר, אז מול עכשיו.
  2. המדריך התימני לכתיבת אגדות/יניב חג'בי/בבל: למה הביאו את האתיופים לישראל? כדי שיהיו חלקי חילוף לתימנים. השורה הזאת לבדה מסקרנת אותי לקרוא את הספר, לבדוק איך מתייחס חג'בי, מרצה באוניברסיטת אמסטרדם שחקר את עגנון וז'ורז' פרק, לכל העניין המזרחי. "כל עם מתחדש רוחנית", הוא כותב, "צריך לצללים שיארבו לו בשוליו, שיציירו את דמותו….אוהלי הדודים התמימים מתימן, מאתיופיה, אוהלי הבדווים ממדבר פארן הזועמים בשחור יריעותיהם, אוהלי הדודים האינדיאנים מהגבעות השחורות, אוהלי כושן…" הנה התאגדו כל השחורים לספר אחד, נשמע מבטיח, השאלה איזו עמדה הם מייצגים כאן על הסקאלה בין שוליים למרכז.
  3. מצבי רוח/יואל הופמן/כתר: הקודם שקראתי, קורות חיים, היה עילוי. עונג מרגש שנקרא בנשימה אחת. המשחק בשפה ובנקודת התצפית לא בא על חשבון הסיפור, מה שנראה תחילה כאפיזודות רישום של המספר נארג לסיפור שמצליח להחזיק את הקורא תוך משחק וירטואוזי בין דינאמיקות הסיפר: מתח, סקרנות והפתעה. גם הרפלקסיביות החושפת בפנינו את מחשבותיו הפנימיות של המחבר בבואו לכתוב את הסיפור, עיצוב דמויותיו והזליגה בין עולם הבדיון למציאות, לא מאבדים לרגע מקסמו של הסיפור. אחרי קורות חיים שכאלה, אני מוכנה ללכת גם אחר מצבי הרוח שלו. הספרותיים כמובן.
  4. חסד/ טוני מוריסון/הספרייה החדשה: הרומן התשיעי של כלת פרס נובל לספרות ומנהיגת הפואטיקה השחורה. הקול הזועם בשקט, חד וקר, מספר שוב את סיפורן של נשים שחורות הנאנסות על ידי גברים לבנים, שפחות הנאבקות לחיים חופשיים ורגעי שפיות של חסד. בדומה לחמדת, גם כאן מיוסרת נפשה של הגיבורה בשל אובדן משפחתה כתוצאה מהחיים העלובים כשפחה. אם בחמדת הייתה זאת התינוקת שרודפת את האם שוויתרה עליה, כאן זאת הבת המיוסרת מהחלטתה של אמה לוותר עליה. המספרת של מוריסון בגוף ראשון מקלה על המורכבות שהצליחה ליצור בגוף שלישי בחמדת, והופכת את הקריאה לשוטפת ונגישה יותר כבר מהעמוד הראשון.
  5. מקום לאהבה אחת/ כלנית וסר-אוחיון/בבל: ספר הביכורים שלי לעידוד היצירה המקורית. שלושה קולות של נשים ישראליות על כביש עכו-חיפה. וסר-אוחיון היא קול חדש לגמרי, לא מאלה שיודעים ליחצ"ן את עצמם לעייפה במדיות השונות, השקות תל אביביות וברנז'ה ספרותית. היא יושבת לה שם בצפון הרחוק, באוויר הנקי וכותבת. מעניינת גם הבחירה בעריכת הספר לא כקובץ המכיל שלושה סיפורים נפרדים של שלוש נשים אלא שזירתם לסיפור אחד.

 אנקדוטה לסיום:

רן יגיל השבית את שמחת החג כאשר כתב טור בגנותן של הוצאות הספרים הגדולות הדוחקות את הקטנות מהמסיבה, ראו "למה לא אלך לשבוע הספר".

קשה לנו, אנשי הרוח, להכיר בקיומו של הספר כמוצר. אך כל דבר טוב בטבע מתקיימים בו חומר ורוח יחדיו, אי אפשר לחיות רק על הרוח והחיים על החומר לבדו משולים למוות.

עם זאת, צודק יגיל כאשר הוא מתייחס בדבריו בעיקר למנגנון הקפיטליסטי שחובק כל ופלש גם לשדה הספרותי. מדוע לא ייקחו ההוצאות הגדולות את עלות הדוכנים הקטנים של אלה שאין להם כסף לממן לעצמם את שבוע הספר, שלא לדבר על להשיג עבורן סבסוד, כחלק מתרומה לקהילה של ארגון גדול, הרי ההוצאות הגדולות לא מתחרות באמת בקטנות, אפשר להיות גם אנושיים ולא רק חמסנים. חג שמח!

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “רשימת קניות לחג

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s