לך תצטיין!

דוח OECD שקבע השבוע כי ישראל נסוגה בזמן שהעולם צועד קדימה, הזכיר לי שיחה עם אחד המרצים באוניברסיטה, שהפתיע אותי עם הנתון הבא: רק 10% מכלל המרצים הבכירים באקדמיה (קרי דוקטורים עם קביעות במוסד אקדמי) הם מזרחים. מתוכם, אחוז אחד מייצג את הנשים המזרחיות. אחוז אחד?? השתוממתי, אם כך, איזה סיכוי יש לאישה מזרחית להגיע למעמד הנכבד הזה? סיכוי של אחוז אחד, השיב לי המרצה, אשכנזי אגב, ומיד הוסיף ש"גם זה משהו" לנוכח המבט המיואש שלי.

אבל לא זה מה שהטריד את מנוחתו. איך זה, שאל מתוך סקרנות אמיתית, שבישראל 2010 אין ייצוג הולם של מזרחים באקדמיה? הרי דור שלם עבר כאן מוביליות חברתית, אז איפה הם?

אם ננסה לענות על השאלה הזאת ברצינות, ניתן להניח שתי הנחות בסיס:

  1. המזרחים מעדיפים לדלג על האקדמיה ולבחור בעיסוקים אחרים.
  2. המזרחים מגיעים לאקדמיה, אך עוזבים אותה לאחר התואר הראשון או השני. כלומר, לא מגיעים לדוקטורט ומשום כך אין להם ייצוג הולם בסגל הבכיר.

הרשו לי להדוף את הטענה הראשונה בעלת הניחוח הגזעני משהו, המניחה כי המזרחי מעדיף "לעשות כסף" על פני לימודים גבוהים, מפני שהתרבות ממנה הגיע מכוונת אותו מגיל צעיר לרדוף אחר הממון ולא אחר העשרת רוחו. טענה זאת אולי הייתה נכונה לפני ארבעים שנה, בשעה שהאקדמיה כללה ארבע אוניברסיטאות בלבד והמודעות להשכלה גבוהה הייתה עדיין בחיתוליה.

לא בדקתי את הנתונים, אבל אני בטוחה שאחוז המזרחים המסיים תואר ראשון גבוה בהרבה מ-10%, בייחוד לאור המכללות הרבות המעניקות היום תואר ראשון. זה מביא אותנו להנחה השנייה: המזרחים מגיעים לאקדמיה, אבל לא מגיעים לדוקטורט. רק אחוז קטן מהם ממשיך הלאה ואחוז עוד יותר קטן מתקבל לסגל הבכיר באוניברסיטה, אבל מה זה קטן, פצפון, ביחס לחבריהם האשכנזים המאכלסים את 90% האחרים.

מאיפה מגיע הפער הזה? מה נתקע שם בין התארים? ההשערה שלי משרטטת את המנגנון הבא: לימודים מתקדמים, קרי תואר שני ובוודאי דוקטורט, הם לימודים יקרים. בייחוד כאשר מגיעים אליהם בגילאי 30+ ויש כבר התחייבויות כספיות לא מעטות. לפיכך, או שיש לך הון עצמי או שאתה נדרש לחפש מימון בדמותה של מלגה. המלגה היא כסף שתרם איש עשיר למטרה נעלה: קידום החינוך בארץ. האיש העשיר מוכן לתת לך את הכסף בתנאי שאתה סטודנט מצטיין, זאת על-פי ציונך במהלך התארים הראשון והשני. זכותו. הוא זה שתורם את הכסף, הוא בעל המאה, ולדעתו סיכוייו של סטודנט מצטיין להגיע לעמדות מפתח בחברה הם גבוהים יותר משל הסטודנט הממוצע, זאת כמובן אם לא מתייחסים לרשת קשרים, פרוטקציות ומלייה חברתי, שאין להם כמובן מקום ורע במחוזותינו. האיש העשיר רוצה להשקיע בסטודנט המצטיין שלו, כדי שכאשר זה יגיע לעמדת המפתח, הוא יזכיר תמיד את שמו ברבים כמי שבזכותו הגיע לאן שהגיע. בזכותו. שהרי לא הייתה לו זכות אחרת.

ומה עושה הסטודנט שאינו מצטיין? שיגייס את ההון לבד. שיוותר על עשר שנים מחייו, כולל הזכות להקים משפחה, ויחפש את החברים שלו. או שיחפש ירושה בדמות נדל"ן משפחתי, משהו שיכול לאפשר לו "מלגת קיום" לתקופת הלימודים.

90% מהסגל האקדמי בישראל הם אשכנזים. 10% מזרחים. האם ברור לכם הפער הזה? לי ברור דבר אחד: 10% האלה הם סטודנטים מצטיינים. כאלה שסיימו את התואר השני בהצטיינות. לגבי ה-90% אני בכלל לא בטוחה. וכאן נכנס גורם נוסף: מי קובע מיהו סטודנט מצטיין ומיהו לא? כמובן, ישנו גיליון ציונים והקריטריונים נמדדים במספרים. הוצאת 90 במבחן, אתה מצטיין. סיימת עם ממוצע של 95 ומעלה, זאת הצטיינות יתרה. המדדים הכמותיים האלה אולי מדויקים בלימודי המדעים או בבחינות הבגרות בהן אתה נדרש "להקיא" את החומר הנלמד. זה לא מדויק בלימודים גבוהים בהם אתה נדרש לחשיבה יצירתית, מאתגרת, פורצת דרך. היכן שכושר ההמצאה הרעיוני שלך הוא העומד למבחן. כאן הרשות נתונה לכל מרצה להחליט האם הסטודנט שעומד מולו מצטיין או לא. בידיעה כמובן שהחלטה זאת תקבע את עתידו האקדמי. אז זהו, שלא. ההחלטה הזאת בדבר מצוינות תקבע את עתידו האקדמי של הסטודנט המזרחי, לא של האשכנזי. המזרחי לא יוכל לקבל מלגה ולהמשיך ללימודי הדוקטורט, בשעה שחברו האשכנזי יגייס את ההון מהבית, או יחפש את החברים העשירים שלו, וימשיך במסלול הרגיל. זה מסביר את ה-90%?

אסייג את הדברים. לא כל האשכנזים מגיעים עם הון מהבית. אני מכירה כמה שעובדים קשה לפרנסתם ומקבלים מלגות. לא כל האשכנזים פונים ללימודים אקדמאים, אני מכירה כמה (די הרבה מסתבר) שבניגוד לאג'נדה הפולנית לא פונים אפילו לתואר ראשון ומצליחים יפה בחייהם (עושים הרבה כסף, שהרי זה האומדן להצלחה בעידן שלנו). אבל אנשים, 90% מול 10%???? וזה עוד מבלי לדבר על האחוז המדכא של הנשים המזרחיות. רק אל תגידו לי שזה מפני שהן מעדיפות להתחתן ולעשות ילדים. אני בטוחה ש-90% מהנשים מתוך 90% האשכנזים בסגל האקדמי הבכיר הן אימהות.

ומה על אחוז המזרחים בתקשורת ובפרסומות? למישהו יש נתונים? כאן אני בכלל לא אתפלא אם יש הרבה יותר אחוזים של מזרחים מאחורי הקלעים, שפשוט משתפים פעולה עם הנרטיב הארץ ישראלי, לפיו לבן זה תרבותי, טוב, מצטיין, מודרני ויפה לעומת השחור הפרימיטיבי, העצלן, הישראלי המכוער, הנחשל והעילג. טוב, איך לא? הרי זהו ייצוג מהימן של המציאות. אחרי הכול, רק 10% מהם מגיעים ללימודים גבוהים.

שנה טובה.

מודעות פרסומת

10 מחשבות על “לך תצטיין!

  1. אדמית יקירה,
    טוב לשמוע את מה שהבעירה באצבעות מוציאה!
    רוצה לאחל לך שנה טובה וחג שמחה.
    אם משהו יכול לעודד אותך בנושא המזרחי
    היום מתפרסמת בידיעות, במוסף 7 לילות רשימה של עשרים האמנים העשירים בישראל.
    מספר אחד הוא מזרחי – אייל גולן. ומתוך העשרה הראשונים – שניים אשכנזים – שלמה ארצי ועידן רייכל (שאני לא לגמרי בטוחה שהוא אשכנזי).
    כולם מוזיקאים ורק אחד סטנדאפיסט.
    זה מוכיח שבמקום שבו צריך להוכיח את עצמך באמת, היכן שכישרון, יוזמה, אומץ ומקוריות משחקים
    ומקבלים תרגום לפרסום, כסף, והערצה, שם המזרחים שולטים.
    אולי כי הם יותר מוכשרים? ואולי כי כל המקומות הנוחים והרקובים כבר תפוסים על ידי אשכנזים?
    האקדמיה היא (ללא ספק ולצערנו הרב) מקום רקוב בהרבה, נפוטיסטי, מקום שבו לא צריך להיות מי יודע מה מוכשר כדי להצליח. מקום שיש בו כסף ומימון – שהם תלויי קשרים ופרוטקציות.
    עולם הבידור, אני שמחה לגלות, מספק מדדים חדשים ומעניינים ומרגשים למציאות חיינו במקום הזה.
    בכלל המסקנה שלי היא שככל שיש יותר התערבות ממסדית בתחומי התרבות
    יש יותר הסתאבות ופחות מקוריות. ראי עולם התיאטרון.
    וכמה משמח לגלות שבמבחן הקופה האכזרי של עסקי השעשועים ידם של המזרחים על העליונה.
    נשיקות וחג שמח
    שלומית לולה

    אהבתי

  2. אולי מספיק כבר עם היבבות על הקיפוח המזרחי?
    עד מתי יתפרנסו אנשים מהקיפוח הזה?
    כל מה שהיה נכון לשנות ה- 50 וה- 60 כבר נגמר:
    הכל מעורבב כאן, מעורבב כדור שני, אוטוטו דור שלישי.

    בבחירות 1981 ניגן בגין על השד העדתי חזק חזק.
    שאלה אותי אז חברה לעבודה: "אני אשכנזיה ובעלי מזרחי – אז למה נחשבי ילדי?"
    ילדיה כבר התערבבו בעצמם וילדיהם על סף התערבבות "דור שלישי".

    באמת שהגיע הזמן להפסיק את המדידה המלאכותית הזו.
    יש מדדים אחרים שבהם ניתן לחלק וגם לאפיין את החברה.

    אף אחד (למעט ש"ס, שזו אומנותם ותורתם, ובלעדיה הם חסרי קיום) לא נתפס לחלוקה הישנה ההיא בציפורניים.

    אהבתי

    • רוב המנקות הישראליות אצלי באוניברסיטה, רוב עובדי המוסך שהורי מתקנים את הרכב, רוב השרתים בבתי הספר, רוב תושבי שכונות העוני ועיירות הפיתוח הם מזרחים.
      לעומת זאת, רוב: המהנדסים, המנהלים הבכירים, רוב תושבי הקיבוצים והשכונות העשירות הם אשכנזים.
      לגבי הילדים המעורבים (צריך לזכור שיש נתח נכבד של נישואים לא מעורבים) סמי מיכאל אמר פעם שיש לו שני ילדים מאשתו האשכנזיה: הבן נראה כמו אשכנזי ועם ביטחון עצמי גבוה, לעומת זאת הבת כאשר היא מטיילת עם סבא וסבתא האשכנזים שלה אנשים שואלים אותה ברחוב אם היא יכולה לטפל גם בהורים שלה, וכאשר היא הולכת לגן שעשועים עם ילדיה שנראים אשכנזים אמהות שואלות אותה כמה היא לוקחת לטיפול בילדים.

      אהבתי

  3. תודה על הפוסט.
    האם מישהו מכיר מקור לבחינת הנתונים / מחקר על הנושא ?

    אני מסכים שהמצב לא טוב אבל יש כאן הרבה הנחות, מסקנות ותחושות בטן שיתכן והן מבוססות אבל לא ברור על מה.

    אני לא משוכנע שעלות הלימודים, הצורך בהצטינות ושיקולים למילגה מהווים מסננת עדתית. לעניות דעתי עלות הלימודים בארץ מגוכחת וישנם לא מעט מלגות למזרחיים ולמעוטי יכולת.

    אהבתי

  4. תודה על הרשימה הטובה והמאירה. יש כמה דברים להוסיף, ברשותך.
    ראשית, אם באמת ישנם עשרה אחוזים אז יש לשמוח כי שהו גידול ענק מהנתון המוכר לי ולחבריי שעומד על 5 עד 7 אחוזים. צריך לזכור שיש פי כמה וכמה מזה מזרחים שמלמדים כלא קבועים ויוצרים אווירה צבעונית כוזבת. ישנם גם מזרחים רבים במכללות במשרות קבועות, אבל מכללות אינן מוסדות מחקר ואין בהן קידום בתחום המחקר, כלומר אין פרופסורה במכללות. והעיקר — צריך להוסיף לניתוח שלך שברובו נכון, שיש הרבה יותר מזרחים המסיימים דוקטורט בחו"ל בדור האחרון אבל לא מצליחים לקבל משרה באוניברסיטה ישראלית (לא מכללה שאינה מוסד מחקר כזכור). וכאן תתחילי לשאול סדרה חדשה של שאלות מאזור הדמדומים. למה מזרחי עם דוקטורט מאוניברסיטה אמריקאית נחשבת לא מצליח לקבל משרה באוניברסיטה ישראלית (אני מכיר אישית רק עשרה)? אם נניח לתאוריות של קונסיפרציות של זקני אשכנז שאני אישית דוחה משום שהן מסנוורות ומערפלות. האמת הרבה יותר פשוטה והיא מעוגנת בעולם מחקרי שלם בסוציולוגיה – רשתות חברתיות. המזרחי גם עם דוקטורט מהרווארד לא מצליח לחדור את קירות הרשתות החברתיות האשכנזיות הבנויות על דורות של קשרים משפחתיים וחברתיים (והמימרה "היינו יחד בפלמ"ח" או בקיבוץ או בסיירת או בטייסת או במשלחת, באה בדיוק משם). כך הפכו האוניברסטאות למועדונים אשכנזיים סגורים, למעט כאלה במצויינותם כל-כך בולטת שזה מביך לדחות אותם. זה הבסיס להבנת הסיפור הזה. כמובן שאם תשאלו את הנהלות האוניברסיטאות הם ידחו את הכל בהנף יד הפוכה ויגידו "הכל מבוסס על מצויינות במחקר ופרסומים." כמובן, פרסומים, איך שכחתי. איך מפרסמים (מנסיון של 10 ספרים וכמה עשרות מאמרים בכמה שפות)? שוב, רשתות חברתיות. מלכודת. החוקר הצעיר שיבקש לפרסם עיבוד לדוקטורט שלו יצטרך איזושהי היכרות עם עורכים או חוקרים בכירים שימליצו עליו. בהמשך צריך לפרסם מאמרים בג'ורנלים ואם אינך מכיר לא רק עורכים אלא גם שופטים למאמרך אז אין לך סיכוי (כתב העת מבקש ממך בדרך כלל רשימה של מועמדים להיות שופטים של מאמרך וכדאי שתכיר כמה וכדאי שדעתם עליך תהיה טובה). זו המשמעות העמוקה של רשתות חברתיות ואני לא רוצה להכביד ולהיכנס כאן לקרנות מחקר גדולות, מענקי מחקר, פוסט-דוקטורט, הזמנות לחו"ל וכו'. אותו עיקרון בכל מקום. או שאתה מחובר או שאתה בחוץ.
    כל זה טוב לגבי מזרחים בכלל בהנחה שהם ילדים טובים שאף פעם לא אמרו מלה אחת של ביקורת על המדינה, הציונות והאשכנזים. עכשיו תארו לכם מזרחי או חמור יותר מזרחית ביקורתית או רדיקלית אנטי-ציונית רחמנא ליצלן? כלומר, מזרחי עם תודעה גלויה לא יצליח לעבור את הסלקטורים הקשוחים של המועדונים הללו וכדאי לו עוד בשלב הדוקטורט להכין את חיו בחו"ל. באמריקה יש 220 אוניברסיטאות ובאירופה 170. העולם גדול ובדרך כלל יותר מאיר פנים.
    לגבי נתונים – באוניברסיטאות (לא מכללות) יש פחות משלושים אחוזים בוגרי BA מזרחים. תלמידי MA בערך 12 אחוזים ותלמידי דוקטורט פחות מחמישה אחוזים.
    כמובן צריך להתבונן למטה בתשתיות, בפס הייצור של משרד החינוך שעדיין מחזיק בתי ספר מקצועיים ומגמות לא עיוניות בתיכונים באזורים מזרחיים. התוצאה 40 אחוזים מסיימים עם בגרות, אבל מתוכם בגרות ראויה לאוניברסיטה (עם שני מקצועות מוגברים לפחות) בערך חצי מכל אלה. השאלה לשר החינוך שאנחנו שואלים בכל דור ודור היא פשוטה: מדוע לא תחסל את החינוך הלא-עיוני באזורים המזרחיים והערביים? רק שולמית אלוני העזה להשיב בכנות לשאלה הזאת ואמרה: נהפוכהו, צריך להרים את קרנו של החינוך המקצועי באזורים הללו.
    שנה טובה.
    איך מתגברים על כך ומתחילי

    אהבתי

    • סמי יקר,
      אכן אנחנו נמצאים באזור הדמדומים. בייחוד לאור התגובות הרשומות כאן. הדברים שכתבת נכונים מאוד, עצוב שגם כאשר המזרחי מצליח לעקוף את חומת המלייה והממון ומצליח לסיים דוקטורט בחו"ל, הוא מתקשה להתקבל לעבודה כאן. צריך לקחת בחשבון את העובדה שאנחנו מקום קטן, אין הרבה מקומות ולכן יש מי שמשריין אותם לקבוצה שלו שהיא זאת שהקימה את המדינה. אתה בעצמך ציינת שבארצות הברית ובאירופה יש יותר מקומות. עניין כמותי גרידא.
      אשמח אם תוכל להציג או להפנות לנתונים מחקריים, כפי שמבקש דניאל צפריר שמגיב כאן. הוא אינו משוכנע שקיימת תקרת זכוכית למזרחים, והוא צודק, הדברים שכתבתי הם תוצאה של מסקנות והנחות שלי מהמבט שלי עם הסביבה, אני לא סוציולוגית, אבל אתה בטח יודע שהדברים שאני מעלה כאן מתוך מסקנותיי האישיות מגובים במחקרים. מחקרים שהמדינה לא רוצה לקדם, מן הסתם.
      עם זאת, הרשה לי להקשות:
      לטענתך (ואני מסכימה איתך) הכול עניין של קשרים ומלייה חברתי סגור. קליקה סגורה עוד מימי הפלמ"ח שקשה לחדור אותה. אם כך, איך זה שהמזרחים טרם השכילו ליצור קליקה כזאת? איך זה שעד היום לא נוצרה כאן קליקה חברתית סגורה של מזרחים? מדוע מזרחי שמגיע לעמדה כזאת או אחרת, לא מקדם מזרחים בלבד? איפה הרשת החברתית המזרחית? לדעתי, הסיבה נעוצה בכך שמזרחים שמגיעים לעמדות בכירות עושים הכול כדי להתקבל למרכז, לחברה האשכנזית, לאליטה, ולשמור היטב על מקומם כדי לצאת ממעגל העוני אחת ולתמיד. כדי לשמור על המקום הם צריכים לשנות את עורם בשביל המלייה החדש, והם מוכנים למחיר הזה כי הוא מבטיח להם פרנסה טובה.
      העצמאים המצליחים שיוצרים מקומות עבודה, מעדיפים להעסיק אשכנזי כדי לשדרג את העסק, לתת לו תווית של איכות ושוב, כדי להתקבל.
      המזרחי עסוק בהתקבלות. התבנית המדירה אותו מהמרכז אל השוליים טבועה בו בגזע המוח. זאת הסיבה שהוא אינו מקים קליקה משלו. אין לי אלא להפנות את האצבע כלפי המזרחי, כלפי הרשת המזרחית הנעדרת.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s