מאיה שלי

החיים זה מה שקורה לך בשעה שאת עסוקה בלתכנן תוכניות אחרות. המשפט הזה של ג'ון לנון, שהוא פרפראזה למשפט העממי יותר: "אנחנו מתכננים תוכניות ואלוהים צוחק עלינו מלמעלה", הוכיח את עצמו שוב ושוב בחיי בשנה האחרונה.

תכננתי לגור ליד הים ולשמוע את רחשי הגלים בלילה שיערסלו את התינוקת הקטנה, אבל מחירי הדירות הציבו מציאות אחרת. תכננתי ללדת את ילדתי במושב שקט ופסטורלי ולגדל אותה לצד כלבה אהובה שתלמד אותה חמלה ונתינה כבר מההתחלה, אבל אלוהים החליט אחרת והותיר אותי המומה, תרה אחר מקום בריא לגדל בו את הילדה. תכננתי ללדת בלידה טבעית, ללא אפידורל או כל מאלחש אחר, כזאת שמתחברת אל אימא אדמה בקצב הנשימה, להמשיך בתרגילי יוגה להגמשת האגן, למשוח את הפירנאום ולחלום על לידה בתוך אקווריום כחלחל, אבל לטבע חוקים משלו.

בשבוע 36 ויום החליטה התינוקת שהספיק לה ברחם. אולי שמעה אותי מתלוננת מספר שבועות לפני בפני הרופאה על שמיציתי את ההיריון ואני כבר מוכנה. שבוע לפני שהחליטה להתגנדר בחבל הטבור משל היה מחרוזת לשמלת הערב, אושפזתי במחלקה להיריון בסיכון בבית החולים איכילוב. במשך שבוע שלם הקשבתי להלמות לבה בוקר, צהריים וערב. בכל פעם שאלה רשמו האטה, הואץ דופק לבי בחוזקה וברגע זנחתי את כל האג'נדה הטבעית וכל שרציתי הוא להוציא אותה ממצוקה.

אג'נדה זה דבר טוב להחזיק בו עד שהמציאות מתערבת וצריך לקבל החלטות בזמן אמת. אני רוצה לראות את האימא שתדבק בהחלטה להניק את ילדה בחלב אם בלבד בשעה שהוא יורד במשקל. היום אני כבר לא מתכננת. מה יהיה בעוד שנה ואיפה אהיה? מי יודע. לאלוהים פתרונים. במקום לתכנן ולהחזיק בדעות, אני פשוט מבקשת וממשיכה הלאה, נותנת לחיים להכתיב קצת את הדרך. יש לי מספיק משאות במסע הזה.

מאיה נולדה ב-15 בנובמבר 2010 בשעה 17:51 במשקל 2668.

זהו המקום להודות לצוות הנפלא של בית חולים ליס באיכילוב. מהמחלקה להיריון בסיכון, דרך חדר הניתוח, ההתאוששות ועד למחלקת יולדות א'. להיות מקצועי כל אחד יכול להיות, אבל מעטים יודעים לעבוד גם עם הלב, ונראה שזהו הקריטריון המרכזי בבחירת הרופאים והאחיות שם. ידעתי שאני בידיים טובות, אבל לא שיערתי עד כמה. חוויית הלידה שלי הייתה נינוחה, רגועה ועם חוש הומור, ואני לא מדברת רק על הלידה עצמה, אלא מן הרגע בו דרכה רגלי בבית החולים ועד לרגע בו יצאנו שתינו, מאיה ואני, אל העולם בחוץ. התחושה שליוותה אותי לכל אורך השהות שם היא שהמערכת עובדת בצורה הוליסטית לא רגילה, תמיד בחיוך ובנועם, תמיד איתך בכל החלטה, תמיד בביטחון מלא בעבודתם שהיא קודש בעיניי.

תודה מיוחדת אני שולחת למיילדת ששי בן טל שנטעה בי ביטחון ושלווה. למנתחים ד"ר נדב משען וד"ר מאיה טופילסקי והצוות המקסים שלהם שעשו את העבודה הקשה, ולרופא המרדים, ד"ר יאיר מנביץ', שהחזיק לי את היד ותמך בי נפשית כל אותה שעה.

חבר'ה, החזרתם לי את האמון במערכת הבריאות הציבורית. אין דברים כאלה!

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “מאיה שלי

  1. אני לא מתיימרת להאמין כי מאיה קיבלה את שמה בשל שמי,מאיה.אבל אני בטוחה שהאנרגיות החיוביות והקשר החם וארוך השנים ביננו נתנו לך השראה.מזל טוב למאיה ומזל טוב לך.שבחייכן תזכו לשיגרה שלווה והפתעות נעימות.תזכרייש עוד הרבה אנשים טובים באמצע הדרך.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s