עג'מי- שכונת חיים

עג'מי

 

 

הנה עשו סרט על השכונה ועכשיו הוא בדרך לאוסקר. חלק מהאנשים כאן טוען שהוא אינו משקף נכונה את השכונה. לצד האלימות יש כאן חיים של אנשים פשוטים קשי יום, משפחות על ילדיהן, הולכים לבית הספר, חוזרים מהעבודה, יושבים בנרגילה או בבית קפה אחר, קונים לחם במאפייה, ומדי פעם יש חפלה לרגל יומולדת או חתונה. כפר קטן על הים. התמונה הזאת מתנפצת בסרט, ועוד יותר כאשר חברה ילידת המקום, מספרת לי שמופעי האימה של רצח ברחובות היו חלק רגיל מתפאורת ילדותה.

 

חפירה ארכיאולוגית

פתאום באמצע היום מציבים שלט: חפירה ארכיאולוגית. הרחוב הראשי נסגר עד להודעה החדשה. עד שימצאו פה שריד מתקופה קדומה שיוכיח שוב כי פעם היו פה ערבים, יהודים ונוצרים, השאלה היא מי השאיר אחריו יותר חפצים. למי יש יותר? מי שייך לכאן יותר? מי הבעלים האמיתי של המרחב? בינתיים, כולנו נדחקים כאן בפקקים בשל רחובות חסומים המקשים על חיי היומיום. כולנו, ערבים, יהודים ונוצרים שכל מה שהם רוצים זה להמשיך בשגרת החיים.

לראות שקיעה ולמות

לקראת שקיעה יוצאת השכונה אל הפארק. בתיה הנמוכים של יפו נצבעים באדום וסהר לבן (הילאל) מופיע ממזרח. אני יושבת על הגבעה הירוקה ונושמת אוויר של שקיעה. הכלבות משחקות להן בדשא ומדי פעם מוצאות חבר למשחק. כדור כתום יורד אל המים. איזו שלווה עטופה בים.

 

 

הים בלע הכול

פיסות קרמיקה מצוירות, שברי כדים, ברזלים ויציקות בטון. הים בלע הכול. הפארק היפה נבנה על חורבותיה של יפו. בתים שלמים שנהרסו שוקעים במצולות. הכול מתנקז בנקודת הירידה אל החוף. מזבלה קטנה בכניסה אל הים. כמה זמן עד שינקו את זה ונוכל לשחות כאן בבטחה? לא ידוע. מישהו מחברת הניקיון של הפארק מרים גבותיו במבטו אליי, זה יישאר ככה עוד הרבה זמן, חבל לכלות ימינו בצפייה. ג'ואן חוזרת משנורקל בים. "שחינו לכל אורך הטיילת", היא אומרת. "לא תאמיני מה ראינו בכניסה לים, קירות בתים, חלקי חרסינה שהיו פעם מקלחות, כיסאות, פסיפסים, עיר שלמה". חיים שלמים. הים בלע הכול.

 

סנא זה סיני

מיה ואני הולכות ברחוב איבן סנא לכיוון גינת צדף. הבתים ברחוב הולכים ומשתנים. מתוך חדר אחד יוצאת משפחה לנשום אוויר במרפסות הדהויות בחזית הבית, לשתות תה עם מרמייה (מרווה), חלונות ארעיים, הכול נמוך והבטון חשוף. בתים שקשה למתוח קו גבול המפריד בין הפנים לחוץ. קבוצת חתולים בפינת הרחוב מזניקה את האינסטינקט החייתי של מיה והיא מושכת אותי בחוזקה קדימה. הבתים הופכים לגבוהים ומסוגרים, עיצוב אדריכלי מושקע המבקש לחקות את הפשטות היפואית ומרפסות המשקיפות לים. השלט מתחלף לרחוב אבן סיני.

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “עג'מי- שכונת חיים

  1. אנחנו לא מאיימים על עצם קיומם.הם לעומת זאת,מוכנים להשליך את חייהם מנגד כדי לפגוע ולהרוג אזרחים תמימים וחפים מפשע.כל עוד הם זוממים להשמידנו,מעניין אותי כקליפת השום מה הדימוי שלנו בעיניהם.הביטחון שלנו חשוב לאין ערוך מהזכויות שלהם שאותן הם מבקשים לקנות בדם.

    אהבתי

  2. זו לא הבעיה של הציבור היהודי.הערבים הם אלה שלא טורחים יותר מדי לשנות את הדימוי הזה שדרך אגב הוא מציאותי ב99.9%

    אהבתי

  3. את התגובה לכך אפרסם בפוסט הבא מתוך ריאיון שנעשה כאן. טעימה: "זאת הבעיה של הציבור היהודי שהוא מתבונן על הערבים דרך קנה הרובה, כאיום דמוגרפי או כפוטנציאל טרוריסטי"

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s